ילקוט שמעוני על התורה תתלד

דָּבָר אַחֵר מֵהֵיכָן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִקְרִיאַת שְׁמַע, מֵאָבִינוּ יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, ב) "הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְנֵי יַעֲקֹב", אָמַר לָהֶם שֶׁמָּא מִשֶּׁאֲנִי נִפְטָר אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים לְאֵל אַחֵר, אָמְרוּ לוֹ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֶחָד וְכוּ', וְהוּא אָמַר בִּלְחִישָׁה בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, וּמַה יִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים עַכְשָׁיו. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁצִּוִּיתָנוּ נוֹהֵג בָּנוּ, ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.

דָּבָר אַחֵר כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָרוֹם שָׁמַע מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד וְהוֹרִידוֹ לְיִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָא. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאֶחָד שֶׁגָּנַב קוּזְמִין מִתּוֹךְ פְּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ וּנְתָנָהּ לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ אַל תִּתְקַשְּׁטִי בָּהּ בְּפַרְהֶסְיָא אֶלָּא בְּתוֹךְ בֵּיתֵךְ, אֲבָל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהֵן נְקִיִּים כְּמַלְאָכִים אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָא בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים מְבֹרָךְ, יִשְׂרָאֵל מְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלֵּס אוֹתָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ". מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה כָשֵׁר וְהָיָה לוֹ אִשָּׁה כְשֵׁרָה, הָיְתָה אִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לַנָּשִׁים אֵין כְּמוֹת אִישִׁי בָּעוֹלָם וְהוּא אוֹמֵר לַחֲבֵרָיו אֵין כְּמוֹת אִשְׁתִּי בָּעוֹלָם, הוּא מְקַלֵּס לְאִשְׁתּוֹ וְאִשְׁתּוֹ מְקַלַּסְתּוֹ, כָּךְ יְהִי שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ, מְשַׁבֵּחַ לְיִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאוֹמֵר לָהֶם אֵין לִי בָעוֹלָם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ו, ט) "אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי", וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים אֵין לָנוּ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד".