ילקוט שמעוני על התורה תתיט

וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, בַּדָּבָר הַזֶּה רַב לָךְ, שֶׁאֵין מַנִּיחִין אֶת הַצַּדִּיקִים לָבוֹא לִידֵי עֲבֵירָה חֲמוּרָה. מִכָּאן הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעאֵל אוֹמֵר, מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר, לְפוּם גַּמְלָא שִׁיחֲנָא. רַב לָךְ. אָמַר לוֹ הַרְבֵּה שָׁמוּר לְךָ, הַרְבֵּה צָפוּן לְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לא, כ) "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ", וְאוֹמֵר (ישעיה סד, ג) "וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ".

דָּבָר אַחֵר "רַב לָךְ". אָמַר לוֹ, מֹשֶׁה, הַרְבֵּה יָגַעְתָּ הַרְבֵּה עָמַלְתָּ, צֵא לָנוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ" וְגוֹ'. אָמַר לוֹ אִם לָאו אֶכָּנֵס כְּהֶדְיוֹט, אָמַר לוֹ (רַב לָּךְ) [אֵין הַמֶּלֶךְ נִכְנָס כְּהֶדְיוֹט]. אָמַר לוֹ, אִם לָאו אֵעָשֶׂה תַלְמִיד לִיהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ רַב לָךְ, אֵין הָרַב נַעֲשֶׂה תַלְמִיד לְתַלְמִידוֹ. אָמַר לוֹ אִם לָאו אֶכָּנֵס דֶּרֶךְ אֲוִיר אוֹ דֶּרֶךְ חֲלָל, אָמַר לוֹ (דברים לד, ד) "וְשָׁמָּה לֹא תָבֹא". אָמַר לוֹ אִם לָאו עַצְמוֹתַי יַעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, אָמַר לוֹ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְכִי הַמֵּת יָכוֹל לַעֲבֹר, אֶלָּא אָמַר לוֹ, מֹשֶׁה, אַף עַצְמוֹתֶיךָ לֹא יַעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן.