ילקוט שמעוני על התורה תתו

רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה אוֹתוֹ הַר שֶׁהָאָבוֹת קְבוּרִין בּוֹ. אָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֵין אַתֶּם יְכוֹלִין לְהִזְדַּוֵּג לְעֵשָׂו, עַד עַכְשָׁיו מִתְבַּקֵּשׁ לוֹ שָׂכָר בַּכִּבּוּד שֶׁכִּבֵּד אֶת אֵלּוּ שֶׁהֵן קְבוּרִין בָּהָר הַזֶּה, בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְעֵשָׂו כָּל אוֹתוֹ הַדּוֹרוֹן אָמַר לוֹ (בראשית לג, ט) "יֶשׁ לִי רָב", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּלָשׁוֹן שֶׁכִּבְּדוֹ, בּוֹ בַּלָּשׁוֹן פְּנוּ מִלְּפָנָיו, רַב לָכֶם סֹב וְגוֹ'. פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה, אִם רְאִיתֶם אוֹתוֹ שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהִתְגָּרוֹת בָּכֶם לֹא תַעַמְדוּ כְנֶגְדּוֹ אֶלָּא הַצְפִּינוּ עַצְמְכֶם מִלְּפָנָיו. וּלְהֵיכָן נִבְרַח. בִּרְחוּ לַתּוֹרָה, וְאֵין צָפֹנָה אֶלָּא תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ב, ז) "יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמְתִּינוּ לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא וִיקֻיַּם בּוֹ "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶר צָפַנְתָּ".