ילקוט שמעוני על התורה תשצט

(דברים א ב) אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, וְכִי מַהֲלַךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחוֹרֵב לְקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה וּמִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה לַחֲצֵרוֹת, וַהֲרֵי אֵינָן אֶלָּא שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּסְעוּ מֵהֲר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים". (רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר) וְכִי לִשְׁלֹשָׁה יָמִים הָיוּ יִשָׂרָאֵל מְהַלְּכִין אַחַד עָשָׂר מַסָּעוֹת, וַהֲלֹא אֵינוֹ אֶלָּא מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּאֵלִיָּהוּ "וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיֵּלֶךְ בְכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם" וְגוֹ', אַחַר שֶׁאָמַרְתִּי אִי אֶפְשָׁר, חֲזֹר לְךָ לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן. (דָּבָר אַחֵר) אַחַד עָשָׂר יוֹם. אִלּוּ זָכוּ יִשְׂרָאֵל, לְאַחַד עָשָׂר יוֹם הָיוּ נִכְנָסִין לָאָרֶץ, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁקִּלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם גִּלְגֵּל עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם לְאַרְבָּעִים יוֹם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם יד, לד) "בְּמִסְפַּר הַיָּמִים" וְגוֹ'. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִלּוּ זָכוּ יִשְׂרָאֵל, לִשְׁלֹשָׁה יָמִים הָיוּ נִכְנָסִין לָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר (שם י, לג) "וַאֲרֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה", וְאֵין מְנוּחָה אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב, ט) "כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה". רַבִּי בַּנָּאָה אוֹמֵר אִלּוּ זָכוּ יִשְׂרָאֵל, לְיוֹם אֶחָד הָיוּ נִכְנָסִין לָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר "הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים וְגוֹ' וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי", מִיָּד. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן (חֲנַנְיָה) [חָנָן] אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדְּלָא אִלּוּ זָכוּ יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁעָלוּ פַּרְסוֹת רַגְלֵיהֶם מִן הַיָּם הָיוּ נִכְנָסִין לָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק כא) "עֲלֵה רֵשׁ", מִיָּד, "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת".