ילקוט שמעוני על התורה תשצו

דָּבָר אַחֵר "אֵלֶּה הַדְּבָרִים", מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְתַלְמִיד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ אַחֲרֵי רַבּוֹ וְרָאָה גַחֶלֶת מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ. כְּסָבוּר שֶׁהִיא אֶבֶן טוֹבָה, נָטַל אוֹתָהּ וְנִכְוָה בָּהּ. אַחַר יָמִים הָיָה מְהַלֵּךְ עִם רַבּוֹ וְרָאָה אֶבֶן טוֹבָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ כְּסָבוּר בָּהּ שֶׁהִיא גַּחֶלֶת וְנִתְיָרֵא לִגַּע בָּהּ. אָמַר לוֹ רַבּוֹ טֹל אוֹתָהּ, אֶבֶן טוֹבָה הִיא. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַרְתִּי "שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים" נָטַלְתִּי אֶת שֶׁלִּי מִתַּחַת יְדֵיהֶן וְעַכְשָׁיו אֲנִי בָּא לְהוֹכִיחָן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּבֵּר וְאַל תִּתְיָרֵא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶן תּוֹכְחוֹתֶיךָ צָרִיךְ אַתָּה לְבָרְכָן, פָּתַח וְאָמַר (להלן פסוק יא) "ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם" וְגוֹ', וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי כד, כה) "וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבֹא בִרְכַּת טוֹב". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה הֱיִיתֶם מִתְבָּרְכִים עַל יְדֵי אֲחֵרִים, לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי בְּעַצְמִי אֲבָרֵךְ אֶתְכֶם שֶׁנֶּאֱמַר "אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ".