ילקוט שמעוני על התורה תשצד

כְּתִיב (משלי טו, ד) "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים", אֵין עֵץ חַיִּים אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַחֲזִיקִים בָּהּ". וּלְשׁוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה מַתִּיר הַלָּשׁוֹן. תֵּדַע לְךָ, לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה מִגַּן עֵדֶן אִילָנוֹת מִשֻׁבָּחִים שֶׁמְּרַפְּאִין אֶת הַלָּשׁוֹן דִּכְתִיב (יחזקאל מז, יב) "וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ" וְגוֹ', וּכְתִיב "וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה", לְהַתִּיר פֶּה, מִי שֶׁהוּא אִלֵּם וְלוֹעֵט הֵימֶנּוּ לְשׁוֹנוֹ מִתְרַפֵּא וּמְצַחְצֵחַ מִיָּד בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁכָּךְ כָּתוּב (שם) "מִזֶּה וּמִזֶּה", וְאֵין מִזֶּה וּמִזֶּה אֶלָּא דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, טו) "מִזֶּה וּמִזֶּה (הֵן) [הֵם] כְּתֻבִים". רַבִּי [לֵוִי] אֲמַר מַה לְּךָ לִלְמֹד מִמָּקוֹם אַחֵר, צֵא וּלְמַד מִמְּקוֹמוֹ, הֲרֵי מֹשֶׁה עַד שֶׁלֹּא זָכָה לַתּוֹרָה כְּתִיב בּוֹ "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי", כֵּיוָן שֶׁזָּכָה לַתּוֹרָה נִתְרַפֵּא לְשׁוֹנוֹ וְהִתְחִיל מְדַבֵּר דְּבָרִים שֶׁנֶּאֱמַר "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר מֹשֶׁה".