ילקוט שמעוני על התורה תשצא

וַחֲצֵרֹת, אָמַר לָהֶם לֹא הָיָה לָכֶם לִלְמֹד מִמַה שֶּׁעָשִיתִי לְמִרְיָם בַּחֲצֵרוֹת, אִם לְמִרְיָם הַצַּדֶּקֶת לֹא נָשָׂאתִי לָהּ פָּנִים בַּדִּין קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם.

דָּבָר אַחֵר וּמַה מִּרְיָם שֶׁלֹּא דִבְּרָה אֶלָּא בְּאָחִיהָ הַקָּטָן מִמֶּנָּה כֵּן נֶעֶנְשָׁה, הַמְדַבֵּר בְּמִי שֶׁגָּדוֹל הֵימֶנּוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דָּבָר אַחֵר וּמַה מִּרְיָם כְּשֶׁדִבְּרָה לֹא שָׁמַע כָּל בְּרִיָּה אֶלָּא הַמָּקוֹם בִּלְבַד כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ב) "וַיִּשְׁמַע ה'" כָּךְ נֶעֶנְשָׁה, הַמְדַבֵּר בִּגְנוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.