ילקוט שמעוני על התורה תשפט

אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, אִלּוּ הוֹכִיחַ מִקְצָתָן הָיוּ אֵלּוּ שֶׁבַּשּׁוּק אוֹמְרִים כָּךְ הֱיִיתֶם שׁוֹמְעִין מִבֶּן עַמְרָם וְלֹא הֱיִיתֶם מְשִׁיבִין לוֹ דָּבָר כָּךְ וְכָךְ, אִלּוּ הָיִינוּ שָׁם הָיִינוּ מְשִׁיבִין אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר.

דָּבָר אַחֵר "אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל". מְלַמֵּד שֶׁכִּנְּסָן מֹשֶׁה מִגְּדוֹלָם וְעַד קְטַנָּם וְאָמַר לָהֶם הֲרֵינִי מוֹכִיחָם, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְשׁוּבָה יָבוֹא וְיֹאמַר.

דָּבָר אַחֵר "אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל". מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ כֻּלָּם בַּעֲלֵי תוֹכָחָה וִיכוֹלִים לַעֲמֹד בְּתוֹכָחוֹת. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן, הָעֲבוֹדָה, אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹכִיחַ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הָעֲבוֹדָה, אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל תּוֹכָחוֹת. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, הָעֲבוֹדָה, אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיּוֹדֵעַ הֵיאַךְ מוֹכִיחִין. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁיּוֹתֵר מֵחֲמִשָּׁה פְּעָמִים נִתְקַנְתֵּר עַל יָדִי עֲקִיבָא לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתִי קוֹבֵל עָלָיו וְהָיִיתִי מְקַנְתְּרוֹ, וְכָל כָּךְ יּוֹדֵעַ אֲנִי בוֹ שֶׁהָיָה מוֹסִיף בִּי אַהֲבָה עַל כָּל אַחַת וְאַחַת לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ".