ילקוט שמעוני על התורה תשעח

תָּנוּ רַבָּנָן תָּמִיד קוֹדֵם לַפֶּסַח, פֶּסַח קוֹדֵם לַקְּטֹרֶת, קְטֹרֶת קוֹדֶמֶת לַנֵּרוֹת, יְאֻחַר דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים טז, ו) "בָּעָרֶב". וּ"בֵין הָעַרְבָּיִם" לְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא בֵּין הָעַרְבָּיִם בִּלְבַד. אִי הָכֵי קְטוֹרֶת וְנֵרוֹת נַמֵּי נִקְדְּמֵיהּ לַפֶּסַח, יְאֻחַר דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים שם) "בָּעָרֶב" (שמות שם) וּ"בֵין הָעַרְבָּיִם" לְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא "בֵּין הָעַרְבָּיִם". מִעֵט רַחֲמָנָא (שמות כז, כא) "אֹתוֹ", דְּתַנְיָא (שם) "אֹתוֹ... מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר" וְאֵין דָּבָר אַחֵר "מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר", וְאִ(י)תְּקַשׁ קְטֹרֶת לַנֵּרוֹת.

תָּנוּ רַבָּנָן אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁקּוֹדֵם לַתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר אֶלָּא קְטֹרֶת בִּלְבַד, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמִּתְעַכֵּב אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם אֶלָּא קְטֹרֶת, וְנֵרוֹת, וּפֶסַח, וּמְחֻסַר כִּפּוּרִים בְּעַרְבֵי פְסָחִים שֶׁטּוֹבֵל [שֵׁנִית] וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר אַף מְחֻסַּר כִּפּוּרִים בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה טוֹבֵל וְאוֹכֵל קָדָשִׁים לָעָרֶב. בִּשְׁלָמָא לְתַנָּא קַמָּא אָתֵי עֲשֵׂה [דְפֶסַח], שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָרֵת, וְדָחֵי עֲשֵׂה דְהַשְׁלָמָה, שֶׁאֵין בּוֹ כָרֵת, אֶלָּא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַאי אוּלְמָא דְהַאי עֲשֵׂה מֵהַאי עֲשֵׂה. אֲמַר רַב חִסְדָּא הָכָא בְּחַטַּאת הָעוֹף עָסְקִינַן, שֶׁאֵין לַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא דָּמָהּ. רַב פַּפָּא אֲמַר אֲפִלּוּ תֵימָא (בְּעוֹלַת) [בְּחַטַּאת] בְּהֵמָה, מַעֲלָהּ וּמְלִינָהּ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ.