ילקוט שמעוני על התורה תשכח

לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד" וְגוֹ' כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כְּנַעֲנִיִּים שֶׁמֵּתוּ מְרַגְּלִים אָמְרוּ מֵתוּ מְרַגְּלִים נֵלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר (שם) "כִּי בָא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים", כֵּיוָן שֶׁמֵּת אַהֲרֹן אָמְרוּ מֵת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם וְהָלַךְ הַתַּיָּר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶן וְעַמּוּד הֶעָנָן שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם מִלְחָמָה, הֲרֵי שָׁעָה שֶׁנֵּלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּהֶם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר גְּנוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה בִּידֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ (דברים א, כב) "נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ" אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם אִם כְּשֶׁהֱיִיתֶם (ירמיה ב, ו) "בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה" זָנְתִּי וּפִרְנַסְתִּי אֶתְכֶם, כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים לְאֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה [בְּאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ] עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָזוּן וַאֲפַרְנֵס אֶתְכֶם. (במדבר י לד) וַאֲרוֹן בְּרִית ה'. (כָּתוּב בְּרֶמֶז שס"ז). וַעֲנָן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם. (כָּתוּב בְּרֶמֶז רכ"ח).