ילקוט שמעוני על התורה תשיח

וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, קוֹל נָמוּךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים ה, יט) "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֵּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם" וְגוֹ'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר" וְגוֹ', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א יט, יב) "קוֹל דְּמָמָה דַקָּה", כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר הַכֹּל שׁוֹתְקִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כג, ב) "דֹּמוּ יֹשְׁבֵי אִי" וְגוֹ', וְאוֹמֵר (ויקרא י, ג) "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן", דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א שם) "וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה", כֵּיצַד, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר מְדַבֵּר בְּקוֹל גָּדוֹל וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בְּקוֹל נָמוּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר "הַמַּזְכִּירִים אֶת ה' אַל דֳּמִי לָכֶם" וְאוֹמֵר (שם, ז) "וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ".