ילקוט שמעוני על התורה עא

(בראשית יג טז-יז) קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. תָּנִי, הָלַךְ בַּשָּׂדֶה בֵּין לְאָרְכָּהּ בֵּין לְרָחְבָּהּ קָנָה עַד מָקוֹם שֶׁהָלַךְ, שֶׁהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הִילוּךְ קוֹנֶה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּחְזִיק מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּה וְרַבָּנָן אַמְרֵי, מִשּׁוּם חֲבִיבוּתֵיה דְּאַבְרָהָם הוּא דְקָאָמָר לֵיהּ הָכִי וְכוּ'. וּכְשֶׁבָּא בִּלְעָם וְרָאָה אֶת הַמִּדְבָּר מָלֵא עָרְלוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אָמַר, מִי יוּכַל לַעֲמֹד בִּזְכוּת דַּם בְּרִית מִילָה זֹאת שֶׁהִיא מְכֻסָּה בֶּעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר, (במדבר כג, י) "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב". מִכָּאן הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ מְכַסִּין אֶת הָעָרְלָה וְאֶת הַדָּם בַּעֲפַר הָאָרֶץ, שֶׁנִּמְשְׁלוּ לֶעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר, וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וְכָךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מָלִין עַד שֶׁנֶּחְלְקוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת, אֶפְרַיִם מָנְעוּ מֵהֶם בְּרִית מִילָה, וְעָמַד אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב וְקִנֵּא קִנְאָה גְּדוֹלָה "וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְעוֹלָם אַתָּה מְקַנֵּא, קִנֵּאתָ בַּשִׁטִים עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת וְקִנֵּאתָ כָּאן, חַיֶּיךָ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בְּרִית מִילָה עַד שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ. מִכָּאן הִתְקִינוּ חֲכָמִים לִהְיוֹת עוֹשִׂין מוֹשַׁב כָּבוֹד לְמַלְאַךְ הַבְּרִית שֶׁנִּקְרָא אֵלִיָּהוּ ז"ל מַלְאַךְ הַבְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר, (מלאכי ג, א) "וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים".

אַבְרָהָם שֶׁאֵין כְּתִיב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר, קוּם הִתְהַלֵּךְ וְגוֹ'. יַעֲקֹב שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת, "וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר", נִכְנַס עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה וְקָבַע תְּחוּמִין מִבְּעוֹד יוֹם יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם שֶׁלֹּא בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית כח, יד) "וּפָרַצְתָּ יָמָה וָקֵדְמָה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה".