ילקוט שמעוני על התורה תרסג

לְמֵימְרָא דְּ"מָצָא" הַשְׁתָּא מַשְׁמַע, וּרְמִינְהוּ: "וּמָצָא" פְּרָט לַמַּמְצִיא אֶת עַצְמוֹ. מִכָּאן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: אִם מִשֶּׁיָּצְתָה אֶבֶן מִתַּחַת יָדוֹ הוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִבְּלָהּ פָּטוּר. אָמַר רַבָּה: הָכָא מֵעִנְיָנָא דִּקְרָא, "וּמָצָא" דּוּמְיָא דִּ"וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ" מַה "הִשִּׂיגָה יָדוֹ" הַשְׁתָּא אַף "מָצָא" נַמֵּי הַשְׁתָּא. הָכָא מֵעִנְיָנָא דִּקְרָא, "מָצָא" דּוּמְיָא דְּ"יַעַר", מַה "יַּעַר" מִידִי דְּאִיתֵהּ מֵעִקָּרָא אַף "מָצָא" נַמֵּי מִידִי דְּאִיתֵהּ מֵעִיקָּרָא.