ילקוט שמעוני על התורה תרי

בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ תְּנָן הָתָם: "דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלשָׁה הֶדְיוֹטוֹת". מִשּׁוּם דְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר: דְּבַר תּוֹרָה אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם". וּמַה טַּעַם אָמְרוּ: דִּינֵי מָמוֹנוֹת לֹא בָּעֵינָן דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה, שֶׁלֹּא תִּנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין. אֶלָּא מֵעַתָּה טָעוּ לֹא יְשַׁלְּמוּ, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁנָּעַלְתָּ דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין. אִי הָכִי תַּרְתֵּי קָתָנֵי דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלשָׁה הֶדְיוֹטוֹת, גְּזֵלוֹת וְחַבָּלוֹת בִּשְׁלֹשָׁה מֻמְחִין, וְעוֹד, "שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה" לָמָּה לִי, אֶלָּא אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם תַּרְתֵּי קָתָנֵי, מִשּׁוּם דְּרַבִּי חֲנִינָא. רַב אַחָא בְּרֵהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: מִדְּאוֹרָיְתָא חַד נַמֵּי כָּשֵׁר, דִּכְתִיב: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", אֶלָּא מִשּׁוּם יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. אַטּוּ בִּתְלָתָא מִי לֹא הֲווּ יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, אִי אֶפְשָׁר דְּלֵית בְּהוּ חַד דְּגָמִיר. אֶלָּא מֵעַתָּה טָעוּ לֹא יְשַׁלְּמוּ, כָּל שֶׁכֵּן דִּנְפִישֵׁי יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת.