ילקוט שמעוני על התורה ס

(בראשית ח כא) וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ. אָמַר רַב חֲנִינָא, כָּל הַמִתְפַּתֶּה בְּיֵינוֹ יֵשׁ בּוֹ מִדַעַת קוֹנוֹ, דִּכְתִיב וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ אָמַר רַב, כֹּל שֶׁדַּעְתּוֹ מִיֻּשֶּׁבֶת עָלָיו בְּיֵינוֹ יֵשׁ בּוֹ מִדַּעַת שֶׁל שִׁבְעִים זְקֵנִים, יַיִן נָתַן בְּשִׁבְעִים וְסוֹד נָתַן בְּשִׁבְעִים נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד, וְזֶה הוֹאִיל וְלֹא יָצָא סוֹדוֹ שָׁקוּל הוּא כְּסַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים. אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר פָּפָּא, כָּל שֶׁאֵין יַיִן נִשְׁפָּךְ בְּבֵיתוֹ כַּמַּיִם אֵינוֹ בִּכְלַל בְּרָכָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, כה) "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ", מַה לֶּחֶם נִקַּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר אַף הֲנָךְ דְנִקְחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, וְקָא קָרֵי לֵהּ מַיִם, אִי לָא נִשְׁפָּךְ בְּבֵיתוֹ כַּמַּיִם אֵינָהּ בְּרָכָה. כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב עַל נִזְקֵי חֲבֵירוֹ כָּךְ חַיָּב עַל נִזְקֵי עַצְמוֹ, מְתַלֵּשׁ בִּשְׂעָרוֹ, מְקָּרֵעַ בִּכְסוּתוֹ, מְשַׁבֵּר אֶת כֵּלָיו, מְפַזֵּר מָעוֹתָיו בַּחֲמָתוֹ, פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְדִינוֹ מָסוּר לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מְתַלֵּשׁ בִּשְׂעָרוֹ, מְקָרֵעַ אֶת כְּסוּתוֹ, מְשַׁבֵּר אֶת כֵּלָיו, מְפַזֵּר מָעוֹתָיו יְהֵא בְּעֵינֶיךָ כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאִלּוּ אָמַר לֵיהּ יִצְרוֹ לֵךְ עֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה, לְפִי שֶׁכָּךְ הוּא אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע.

וַיָּרַח ה'. הֵרִיחַ רֵיחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עוֹלֶה מִכִּבְשָׁן הָאֵשׁ, הִרִיחַ רֵיחָן שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה עוֹלִין מִכִּבְשָׁן הָאֵשׁ, מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁכִּבְּדוֹ בְּדוֹרוֹן נָאֶה בְּדִיסְקוּס נָאֶה עָמַד בֶּן בְּנוֹ וְכִבְּדוֹ, אָמַר, דָּמִי דּוֹרוֹן דִּידָךְ לְדוֹרוֹן דְּסָבָךְ כָּךְ הֵרִיחַ רֵיחַ שֶׁל שְׁמָד.