ילקוט שמעוני על התורה תקצו

(ויקרא יח יט) וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב – (כָּתוּב לְעֵיל). אֲחוֹתוֹ דִּכְתִיב בָּהּ כָּרֵת לָמָּה לִי, לְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁאִם עֲשָׂאָן כֻּלָּן בְּהֶעְלֵם אֶחָד חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. וּלְר' יִצְחָק דְּאָמַר כָּל חַיָּבֵי כְּרֵיתוֹת בַּכְּלָל הָיוּ, וְלָמָּה יָצְאָה כָּרֵת בַּאֲחוֹתוֹ, לוֹמַר לְךָ: לְכָרֵת נִתַּן, וְלֹא לְמַלְקוֹת. לְחַלֵּק מְנָא לָן, נָפְקָא לֵהּ מִ"וְּאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ" – לְחַיֵּב עַל כָּל אִשָּׁה וְאִשָּׁה. שִׁשָּׁה וּשְׁלשִׁים כְּרֵיתוֹת. מִנְיָנָא לָמָּה לִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁאִם עֲשָׂאָן כֻּלָּם בְּהֶעְלֵם אֶחָד חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. בִּשְׁלָמָא פָּטוּר לְגַמְרֵי לֹא מָצִית אָמַרְתָּ, דִּכְתִיב: "כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת" וְגוֹ', אֶלָּא אֵימָא עֲבַד חֲדָא מִחַיֵּב חֲדָא, עֲבַד כֻּלְּהוּ בְּהֶעְלֵם אֶחָד לֹא נִתְחַיֵּב אֶלָּא חֲדָא. נָפְקָא לְהוּ מִן "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ" וְגוֹ' לְחַלֵּק עַל כָּל אִשָּׁה וְאִשָּׁה. אֶלָּא כָּרֵת בַּאֲחוֹתוֹ לְמַאי אָתָא, לְחַיֵּב עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו וְשֶׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ. וּלְר' יִצְחָק דְּאָמַר חַיָּבֵי כְּרֵתוֹת בַּכְּלָל הָיוּ, וְלָמָּה יָצָאת כָּרֵת בַּאֲחוֹתוֹ, לְדוּנוֹ בְּכָרֵת וְלֹא בְּמַלְקוֹת. הָא מִלְּתָא מְנָא לֵהּ, נָפְקָא לֵהּ מֵאֲחוֹתוֹ דְּסֵיפָא דִּקְרָא, דִּכְתִיב: "עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ גִּלָּה". וְרַבָּנָן, אֲחוֹתוֹ דְּסֵיפָא דִּקְרָא מַאי עָבְדֵי לֵהּ, מִבָּעֵי לֵהּ לְחַיֵּב עַל אֲחוֹתוֹ בַּת אָבִיו וּבַת אִמּוֹ, לוֹמַר: שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. וְר' יִצְחָק קָסָבַר עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. וְאִיבָעֵית אֵימָא: יָלִיף עֹנֶשׁ מִן אַזְהָרָה.