ילקוט שמעוני על התורה תקכז

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּצִלּוֹ שֶׁל שׁוֹבָךְ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה הֵבִיאוּ לְפָנָיו דְּלִי שֶׁל צוֹנֵן, אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן לְתַלְמִידָיו הַשּׁוֹתֶה מַיִם לְצִמְאוֹ כֵּיצַד הוּא מְבָרֵךְ, אָמְרוּ לוֹ לַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ אָמַר לָהֶם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן, אָמַר לָהֶן אֶשְׁאַל, אָמְרוּ לוֹ לַמְּדֵנוּ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (בראשית לז, כב) "וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכֹל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם" וַהֲלֹא אֵין דַּרְכָּן שֶׁל עַרְבִיִּים לִהְיוֹת נוֹשְׂאִין אֶלָּא עוֹרוֹת רֵיחַ רַע וְעִטְרָן אֶלָּא שֶׁנָּתְנוּ צַדִּיק הַהוּא בֵּין דְּבָרִים הַחֲבִיבִין, וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם בִּשְׁעַת כַּעֲסָן שֶׁל צַדִיקִים מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶן, בִּשְׁעַת הָרַחֲמִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ וַיִּקְרְבוּ וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתָּנֹתָם, וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם בִּשְׁעַת כַּעֲסָן שֶׁל צַדִּיקִים מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶן בִּשְׁעַת הָרַחֲמִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (מלכים א יג, כח) "לֹא אָכַל הָאַרְיֵה אֶת הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת הַחֲמוֹר", וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם בִּשְׁעַת כַּעֲסָן שֶׁל צַדִּיקִים מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם בִּשְׁעַת הָרַחֲמִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

(ויקרא י ז) וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, יָכוֹל בֵּין בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה בֵּין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל" אֵימָתַי אֵינוֹ יוֹצֵא וְלֹא יְחַלֵּל הֱוֵי אוֹמֵר בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה. פֶּן תָּמֻתוּ, מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן. כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה' עֲלֵיכֶם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, יָכוֹל אֵין לִי אֶלָּא אַהֲרֹן וּבָנָיו שֶׁנִּתְרַבּוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה אִם יָצְאוּ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה חַיָּבִין מִיתָה, מִנַּיִן לְכֹהֲנִים שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה' עֲלֵיכֶם".