ילקוט שמעוני על התורה תקכב

אָמַר רַב, כָּל מָקוֹם שֶׁהֶחֱזִיר הַכָּתוּב בְּתוֹרַת הַמִּנְחָה אֵינוֹ אֶלָּא לְעַכֵּב. וּשְׁמוּאֵל אָמַר גֶרֶשׂ וְשֶׁמֶן מְעַכְּבִין, וְאֵין

דָּבָר אַחֵר מְעַכֵּב וְכוּ'. וְהָכָא, בִּמְלֹא קֻמְצוֹ בְּקֻמְצוֹ קָמִיפְלָגֵי. דְּתַנְיָא "מְלֹא קֻמְצוֹ" "בְּקוּמְצוֹ" שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מִדָּה לַקֹּמֶץ, רַב סָבַר הָא נַמִּי תָּנָא בֵּיהּ קְרָא וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה וַיְמַלֵּא כַפּוֹ מִמֶּנָּה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר דּוֹרוֹת מִשָּׁעָה לֹא יָלְפִינָן. וְלֹא יָלִיף וְהָתְנַן כְּלֵי הַלָּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַלָּח וְכוּ' וְאָמַר שְׁמוּאֵל לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִדּוֹת אֲבָל מַזְרֵקוֹת מְקַדְּשִׁין, דִּכְתִיב (במדבר ז, יג) "שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת", שָׁאנִי הָתָם דְּתָנָא בֵּיהּ קְרָא תְּרֵיסָר זִמְנֵי, אַמְרֵי לֵיהּ רַב כַּהֲנָא וְרַב אָשֵׁי לְרַב הֲרֵי הַגָּשָּׁה דְּתָנָא בֵּיהּ קְרָא וְלֹא מְעַכֶּבֶת, דִּכְתִיב (ויקרא ו, ז) "זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה", הַהוּא לִקְבֹּעַ לוֹ מָקוֹם הוּא דְּאֲתָא, דְּתַנְיָא "לִפְנֵי ה'" יָכוֹל בְּמַעֲרָב וְכוּ'.