ילקוט שמעוני על התורה תקי

אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם לַה' זֶה הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח. לַה' לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּן שֶׁבְּכֻלָּן נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן מִסִּינַי. אֲשֶׁר צִוָּה ה' וְגוֹ'. לָמַדְנוּ לְכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁכֻּלָּן אֵין כְּשֵׁרִין אֶלָּא בַּיּוֹם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמות כד, ו) "וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנוֹת" לָמַדְנוּ לְעוֹלַת הַר סִינַי שֶׁהִיא טְעוּנָה כְּלִי.