ילקוט שמעוני על התורה תקו

אָמַר רָבָא, חֲמִשָּׁה לָאוִין הָאֲמוּרוֹת בְּדָם, לָמָּה, אֶחָד לְדַם חֻלִּין, וְאֶחָד לְדַם קָדָשִׁים, וְאֶחָד לְדַם כִּסּוּי, וְאֶחָד לְדַם אֵיבָרִים, וְאֶחָד לְדַם הַתַּמְצִית. מוֹשָׁב דִּכְתִיב גַּבֵּי חֵלֶב וְדָם לָמָּה לִי, אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וּבְעִנְיָנָא דְּקָרְבָּנוֹת כְּתִיב, בִּזְמַן דְּאִיכָּא קָרְבָּן נִיתְסַר חֵלֶב וְדָם וּבִזְמַן דְּלֵיכָּא קָרְבָּן לֹא לִיתְסַר, קָא מַשְׁמַע לָן.