ילקוט שמעוני על התורה תצד

יָכוֹל יָבִיא מֵחִטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר "שְׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב", מַה שְּׁלָמִים מִן הַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר אַף לֶחֶם מִן הַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. מִנַּיִן לָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים טז, ב) "וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר", וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִים, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "צֹאן וּבָקָר", לְהַקִּישׁ כָּל הַבָּא מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר לְפֶסַח, מַה פֶּסַח שֶׁהוּא בָּא בְּחוֹבָה וְאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בָּא בְּחוֹבָה לֹא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. וּנְסָכִים בְּכָל מָקוֹם לָא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. וּפֶסַח גּוּפֵיהּ מְנָלַן, דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נֶאֱמַר "פֶּסַח" בְּמִצְרַיִם וְנֶאֱמַר "פֶּסַח" לְדוֹרוֹת. מַה פֶּסַח הָאָמוּר בְּמִצְרַיִם אֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, אַף פֶּסַח דּוֹרוֹת אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וְכִי דָּנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר. אָמַר לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר, רְאָיָה גְּדוֹלָה הִיא וְנִלְמֹד הֵימֶנָּה.