ילקוט שמעוני על התורה תפז

הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי בְּמַחֲבַת, לֹא יָבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת. בְּמַרְחֶשֶׁת, לֹא יָבִיא בְּמַחֲבַת. מַה בֵּין מַחֲבַת לְמַרְחֶשֶׁת, מַרְחֶשֶׁת יֵשׁ לָהּ כִּסּוּי, מַחֲבַת אֵין לָהּ כִּסּוּי, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מַרְחֶשֶׁת עֲמֻקָּה וּמַעֲשֶׂיהָ רַכִּין, מַחֲבַת צָפָה וּמַעֲשֶׂיהָ קָשִׁין. מַרְחֶשֶׁת עֲמֻקָּה דִּכְתִיב (ויקרא ז, ט) "וְכָל נַעֲשֶׂה בְּמַרְחֶשֶׁת", מַחֲבַת (עָבָה) [צָפָה] דִּכְתִיב "וְעַל מַחֲבַת". תָּנוּ רַבָּנָן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מַרְחֶשֶׁת, יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ, מְסַּפְּקָא לְהוֹ, אִי עַל כֵּלָיו נִקְרְאוּ, אוֹ עַל שֵׁם מַעֲשֵׂיהֶן נִקְרְאוּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כְּלִי הָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמַרְחֶשֶׁת שְׁמוֹ וְדוֹמֶה כְּמִין כַּלְבּוֹס עָמֹק, וּכְשֶׁבָּצֵק מֻנָּח בְּתוֹכוֹ דּוֹמֶה כְּמִין תַּפּוּחֵי כְּרֵתִים וּכְמִין בְּלִיטֵי יְוָנִים. וְאוֹמֵר "וְכָל נַעֲשֶׂה בְּמַרְחֶשֶׁת וְעַל מַחֲבַת", אִלְמָא עַל שֵׁם כֵּלָיו נִקְרְאוּ וְלֹא עַל שֵׁם מַעֲשֵׂיהֶן.