ילקוט שמעוני על התורה תסה

הַמּוֹצִיא כִּכָּר לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב. הוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם, רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם לֹא יָכוֹל אֶחָד לְהוֹצִיאוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם חַיָּבִין, וְאִם לָאו פְּטוּרִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָכוֹל אֶחָד לְהוֹצִיאוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם פְּטוּרִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר תְּלָתָא מִעוּטֵי כְּתִיבֵי (להלן פסוק כז) "נֶפֶשׁ תֶחֱטָא, אַחַת תֶּחֱטָא, בַּעֲשׂוֹתָהּ תֶּחֱטָא, חַד לְמִיעוּטֵי זֶה עוֹקֵר וְזֶה מַנִּיחַ וְחַד לְמִיעוּטֵי זֶה יָכוֹל וְזֶה יָכוֹל וְחַד לְמִעוּטֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל וְזֶה אֵינוֹ יָכוֹל וְרַבִּי יְהוּדָה, חַד לְמִעוּטֵי זֶה עוֹקֵר וְזֶה מַנִּיחַ, וְחַד לְמִעוּטֵי זֶה יָכוֹל וְזֶה יָכוֹל, וְחַד לְמִעוּטֵי יָחִיד שֶׁעָשָׂה בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר יָחִיד שֶׁעָשָׂה בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין חַיָּב וְרַבִּי מֵאִיר, תְּרֵי מִעוּטֵי כְּתִיבֵי "נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא" דְּהוּא אוֹרְחֵיהּ דִּקְרָא, בַּעֲשׂוֹתָהּ לְמִעוּטֵי יָחִיד שֶׁעָשָׂה בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין. הוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁחֵלֶב מֻתָּר וְנִתְחַלֵּף לוֹ חֵלֶב בְּשֻׁמָּן, רַב אָמַר (חַיָּב) [פָּטוּר] וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר (פָּטוּר) [חַיָּב] מֵיתִיבֵי "מֵעַם הָאָרֶץ" פְּרָט לְמוּמָר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (להלן פסוק כב-כג) "אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה אוֹ הוֹדַע אֵלָיו", הַשָּׁב מִידִיעָתוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ וְכוּ' וְהַאי נַמִּי לֹא שָׁב מִידִיעָתוֹ אָמַר רַב פַּפָּא, קַסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן כֵּיוָן דְּאִלּוּ הָוְיָא יְדִיעָה לְבֵית דִּין הַדְרֵי בְּהוּ וְהוּא נַמִּי הֲדַר בֵּיהּ, הִילְכָךְ שָׁב מִידִיעָתוֹ קָרִינָן בֵּיהּ אָמַר רָבָא וּמוֹדֶה (רַבִּי יוֹחָנָן) [רַב] שֶׁאֵין מַשְׁלִים לְרֹב צִבּוּר דְּאָמַר קְרָא (במדבר טו, כו) "כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה", עַד שֶׁיְּהוּ כֻּלָּן בִּשְׁגָגָה אַחַת. וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה. (כָּתוּב בְּרֶמֶז שצ"א).