ילקוט שמעוני על התורה תלג

(ויקרא א ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה לא, יט) "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים", אֵי זֶהוּ יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים בֶּן שְׁתַּיִם בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים, רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי בֶּן אַרְבַּע בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים, "כִּי מִדֵּי דַּבְּרִי בוֹ" דֵּי דִּבּוּרִי בּוֹ, אַף בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִמּוֹ אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל בּוֹ, "כִּי מִדֵּי דַּבְּרִי בּוֹ" כִּי בְּוַדַּאי דִּבּוּרִי בּוֹ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּקְרֵס וְהָיָה מְצַוֶּה אֶת עַבְדּוֹ וְאוֹמֵר לוֹ קַפְּלוֹ, נַעֲרוֹ מִן הָאָבָק, תֵּן דַּעְתְּךָ עָלָיו, אָמַר לוֹ עַבְדּוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ מִכָּל פַּקְרֵסִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ אִי אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתִי אֶלָּא עַל זֶה, אָמַר לֵיהּ שֶׁאֲנִי מַדְבִּיקוֹ לְגוּפִי. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּעוֹלָמְךָ אִי אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתִי אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אַף הַכְּתוּבִים חָלְקוּ כָּבוֹד לְיִשְׂרָאֵל, הָכָא אַתְּ אָמַר אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם, כְּשֶׁהוּא בָּא לְדָבָר אַחֵר "אָדָם כִּי יִהְיֶה מִכֶּם בְעוֹר בְּשָׂרוֹ", אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ".