ילקוט שמעוני על התורה תכא

חֲמִשִּׁים לֻלְאוֹת תְּכֵלֶת בְּכָל אַחַת וְאַחַת, לְחַבְּרָן בָּהֶן. וְכֵן בְּסֵדֶר חָמֵשׁ יְרִיעוֹת הָאֹהֶל. נִמְצְאוּ שְׁנֵי סְדָרִים אָרְכָּן אַרְבָּעִים אַמָּה וְרָחְבָּן עֶשְׂרִים בַּחֲלָלוֹ שֶׁל אֹהֶל. וְאַמָּה עוֹבִי הַקְּרָשִׁים שֶׁבַּמִּזְרָח, וְאַמָּה בַּמַּעֲרָב. נִמְצְאוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה. נִשְׁתַּיְּרוּ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת לְכַסּוֹת אֶת הַקְּרָשִׁים שֶׁבַּמַּעֲרָב. וְרָחְבָּן הָיָה עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת. צֵא מֵהֶן עֶשֶׂר אַמּוֹת חֲלָלוֹ שֶׁל אֹהֶל, וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת עוֹבִי הַקְּרָשִׁים שֶׁבַּצָּפוֹן וְשֶׁבַּדָּרוֹם, הֲרֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, נִשְׁתַּיְּירוּ (תִּשְׁעָה) [שְׁמוֹנֶה] אַמּוֹת מִכָּאן (וְתִשְׁעָה) [וּשְׁמוֹנֶה] אַמּוֹת מִכָּאן לְכַסּוֹת הַקְּרָשִׁים שֶׁבַּצָּפוֹן וְשֶׁבַּדָּרוֹם.