ילקוט שמעוני על התורה תי

מֵיתִיבֵי, (דברים כג, כד) "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ", אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, גָּמַר בְּלִבּוֹ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר כֹּל נְדִיב לִבּוֹ. שָׁאנֵי הָתָם דִּכְתִיב "כֹּל נְדִיב לֵב". וְנִגְמֹר מִינָּהּ. מִשּׁוּם דַּהֲווּ תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים שְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִין כְּאֶחָד וְאֵין מְלַמְּדִין. וּלְמַאן דַּאֲמַר מְלַמְּדִין מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. הָוֵי חֻלִּין וְקָדָשִׁים, וְחֻלִּין מִקָּדָשִׁים לָא גְמִירֵי. הֶיתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִין בַּאֲוִיר, וְאֵין לָהֶם עַל מַה שֶׁיִּסְמֹכוּ. תַּנְיָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. יֵשׁ לָהֶם עַל מַּה שֶׁיִּסְמֹכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר כֹּל נְדִיב לִבּוֹ. וְדִלְמָא לַאֲפוּקֵי מִדִּשְׁמוּאֵל דַּאֲמַר גָּמַר בְּלִבּוֹ צָרִיךְ שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו קָא מַשְׁמָע לָן אַף עַל גַּב דְּלֹא הוֹצִיא.

(שמות לה כה) וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ (כָּתוּב בִּוְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה בְּפָסוּק "וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת" וּבְרֶמֶז (שנ"ג)).