ילקוט שמעוני על התורה תה

כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן אֶת הַתּוֹרָה, אָמַר לְמשֶׁה עַל סֵדֶר הַמִּקְרָא וְהַמִּשְׁנָה וְהָאַגָּדָה וְהַתַּלְמוּד, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", אֲפִלּוּ מַה שֶּׁיִּשְׁאַל תַּלְמִיד וָתִיק לְרַבּוֹ. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לֵךְ, וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֲמַר לֵיהּ מֹשֶׁה. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּתֹב אַתָּה לְבָנֶיךָ. אֲמַר לֵיהּ. מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִתֵּן אוֹתָהּ לָכֶם בִּכְתָב, אֶלָּא שֶׁגָּלוּי לְפָנַי שֶׁעֲתִידִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִשְׁלֹט בָּהֶם וְלִטֹּל אוֹתָהּ מֵהֶם וְיִהְיוּ בָנַי כְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֶלָּא הַמִּקְרָא תִּתֵּן לָהֶם בִּכְתַב, וְהָאַגָּדָה וְהַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד עַל פֶּה. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה. כְּתָב לְךָ. זֶה מִקְרָא. כִּי עַל פִּי. הַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד, שֶׁהֵן מַבְדִּילִים בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם. כְּתָב לְךָ. הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אֲנִי כָּתַבְתִּי אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא, יח) "כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים", אֲבָל הַשְּׁנִיִּים, אַתָּה כְּתָב לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְכָתַב לָהּ גְּמִיקוּם מִשֶּׁלּוֹ. לֹא עָשָׂה, אֶלָּא קִלְקְלָה וּטְרָדָה בָּא שׁוֹשְׁבִינָהּ, וְרִצָּה אוֹתָהּ לַמֶּלֶךְ. אֲמַר לֵיהּ הַמֶּלֶךְ. אֲנִי לֹא נִתְרַצֵּיתִי אֶלָּא לְךָ, וַעֲשֵׂה גְּמִיקוּם אַחֵר. (כַּטּוֹב) [כְּתָב] לְךָ. בִּזְכוּתְךָ אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה.