ילקוט שמעוני על התורה שעא

(פסוק טו) וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן. מִשְׁכָּן קָרוּי מִשְׁכָּן, וְאֵין קְרָשִׁים קְרוּיִן מִשְׁכָּן. אֶלָּא מֵעַתָּה, (פסוק יד) וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל, הָכִי נַמִי דְּמִכְסֶה לֹא אִקְרִי אֹהֶל, אֶלָּא הָא דְּבָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר, עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה מַהוּ שֶׁיְּטַמֵּא בְּאֹהֶל הַמֵּת, הַשְׁתָּא עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה לֹא מְטַמֵּא, עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה מְטַמֵּא. שַׁאנִי הָתָם דִּכְתִיב (במדבר ד, כה) "וְנָשְׂאוּ אֶת יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד מִכְסֵהוּ וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ" וְגוֹ', מַקִּישׁ עֶלְיוֹן לְתַחְתּוֹן, מַה תַּחְתּוֹן קָרוּי אֹהֶל [אַף עֶלְיוֹן קָרוּי אֹהֶל. כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים אֶלָּא פִּשְׁתָּן, דְּאַתְיָא "אֹהֶל" "אֹהֶל" מִמִּשְׁכָּן, כְּתִיב הָכָא "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל", וּכְתִיב הָתָם "וַיִּפְרֹשׁ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן"]. אִי מַה לְּהַלָּן שְׁזוּרִין וְחוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה, אַף כָּאן חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה. "אֹהֶל" "אֹהֶל", רִיבָּה.

תַּנְיָא. (פסוק טו) עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים, שֶׁעוֹמְדִין דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן.

דָּבָר אַחֵר, שֶׁמַּעֲמִידִין צִפּוּיָן.

דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא תֹּאמַר אָבַד סִבְרָן וּבָטַל סִכּוּיָן, תַּלְמוּד לוֹמַר עֹמְדִים, קַיָּמִין לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן אֵין אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן אֶלָּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים וְכוּ'.