ילקוט שמעוני על התורה שכג

(שמות כא יג) וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ, (שמואל א כד, יג) "כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מָשָׁל הַקַּדְמוֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע". בְּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ, אֶחָד הָרַג שׁוֹגֵג וְאֶחָד הָרַג מֵזִיד, לְזֶה אֵין עֵדִים וְלָזֶה אֵין עֵדִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמְּנָן לְפֻנְדַּק אֶחָד. זֶה שֶׁהָרַג בְּמֵזִיד יוֹשֵב תַּחַת הַסֻּלָּם, וְזֶה שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג יוֹרֵד מִסֻּלָּם וְנוֹפֵל עָלָיו וְהֹרְגוֹ. נִמְצָא, זֶה שֶׁהָרַג בְּמֵזִיד, נֶהֱרַג, וְזֶה שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג, גּוֹלֶה. וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם, וְשַׂמְתִּי לְךָ, בְּחַיֶּיךָ. מָקוֹם, בִּמְקוֹמֶךָ. אֲשֶׁר יָנוּס, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל גּוֹלִין בַּמִּדְבָּר. לְהֵיכַן גּוֹלִין, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה. מִכָּאן אָמְרוּ, לֵוִי שֶׁהָרַג, גּוֹלֶה מִפֶּלֶךְ לְפָלֶךְ. וְאִם גָּלָה לְפִלְכוֹ, פִּלְכוֹ קוֹלְטוֹ. אֲמַר רַב אָחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָּא, מַאי קְרָא, (במדבר לה, כח) "כִּי בְּעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב", שֶׁקְּלָטוֹ כְּבָר.