ילקוט שמעוני על התורה שיב

(שמות כא ד) אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה, רְשׁוּת אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוֹבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא וְגוֹ', רְשׁוּת וְלֹא חוֹבָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה, שֶׁהִיא מְיֻחֶדֶת לוֹ, שֶׁלֹּא תְּהֵא כְּשִׁפְחַת הֶפְקֵר. אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה, בִּכְנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעִבְרִית, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, הֲרֵי בִּכְנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְיָלְדָה לּוֹ בָנִים, אֵין לִי אֶלָּא בָּנִים וּבָנוֹת, טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, מִנָּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר, הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר וְיָלְדָה לּוֹ, אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הָרַב שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָתוֹ שֶׁוְּלָדֶיהָ עֲבָדִים.