ילקוט שמעוני על התורה שה

וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְגוֹ', אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה וּשְׁלָמִים, שְׁאַר כָּל הַקָּדָשִׁים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא לַכֹּהֵן" שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" אֶלָּא לְהַכְשִׁיר אֶת כָּל הַקָּדָשִׁים. אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת עוֹלָה וּשְׁלָמִים, שְׁאַר כָּל קָרְבָּנוֹת צִבּוּר מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ. מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת הַקָּדָשִׁים [וְאֶת הַחֻלִּין], (בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר) אָמַרְתָּ בַּמֶּה הָעִנְיָן מְדַבֵּר.

[בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי], שֶׁאֵינִי נִגְלֶה עָלֶיךָ אֶלָּא בְּבֵית הַבְּחִירָה. מִכָּאן אָמְרוּ שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ אָסוּר לְהֵאָמֵר בִּגְבוּלִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אִם תָּבֹא לְבֵיתִי אָבֹא לְבֵיתְךָ, מָקוֹם שֶׁלִּבִּי הוֹלֵךְ, שָׁם רַגְלַי מוֹלִיכוֹת אוֹתִי, מָקוֹם שֶׁלִּבִּי אוֹהֵב, רַגְלַי מוֹלִיכוֹת אוֹתִי. מִכָּאן אָמְרוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב, א) "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל". וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁלֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט", וּמִנַּיִן אֲפִילוּ שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ". וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וְגוֹ'. רַבִּי יֹאשִיָּה אוֹמֵר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ. בְּכָל הַמָּקוֹם סַלְּקָא דַּעְתָּךְ, אֶלָּא מִקְרָא זֶה מְסֹרָס, "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ שָׁם אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וְהֵיכָן, בְּבֵית הַבְּחִירָה.