ילקוט שמעוני על התורה רעז

דָּרַשׁ רַבִּי סִימָאי, בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּימוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמַע בָּאוּ שִׁישִּׁים רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּלְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל קָשְׁרוּ לוֹ שְׁנֵי כְּתָרִים אֶחָד כְּנֶגֶד נַעֲשֶׂה, וְאֶחָד כְּנֶגֶד נִשְׁמָע, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל יָרְדוּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה וּפְרָקוּם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב". בְּחוֹרֵב טָעֲנוּ וּבְחוֹרֵב פָּרְקוּ. בְּחוֹרֵב טָעֲנוּ כִּדְאַמְרָן. בְּחוֹרֵב פָּרְקוּ דִּכְתִיב "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְכֻלָּן זָכָה מֹשֶׁה וּנְטָלָן, דְּסָמִיךְ לֵיהּ (שם ז) "וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל". אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִיר לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, יא) "וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וְגוֹ' וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּימוֹ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָע, יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם בָּנַי מִי גִּלָּה לָכֶם רָז זֶה, שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, דִּכְתִיב "בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו" וְגוֹ' בְּרֵישָׁא עוֹשֵׂי וַהֲדַר לִשְׁמֹעַ. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא מַאי דִּכְתִיב כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְתַפּוּחַ, מַה תַּפּוּחַ זֶה פִּרְיוֹ קוֹדֵם לְעָלָיו, אַף יִשְׂרָאֵל הִקְדִּימוּ נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָע. הַהוּא מִינָאָה דְּחַזְיֵיהּ לְרָבָא דְּקָא מְעַיֵּן בִּשְמַעְתָּא וְיָהַב אֶצְבְּעֵיהּ דִּידֵיהּ תּוּתֵי כַּרְעֵיהּ וְקָא מַיִיץ לֵיהּ וְקָא נָבְעֵי אֶצְבַּעְתָּן דָּמָא, אָמַר לֵיהּ, עַמָּא פְזִיזָא דְּאַקְדִּים פֻּמֵּהּ לְאוּדְנֵיהּ, אַכַּתִּי בְּפַחֲזוּתַיְיכוּ קַיְימִיתוּ, בְּרֵישָׁא הֲוָה לְכוּ לְמֲשְׁמָע, אִי מָצִיתוּ קַבְּלִיתוּ וְאִי לָא לָא קַבְּלִיתוּ. אָמַר לוֹ אֲנָן דְסָגִינָן בִּשְׁלֵמוּתָא כְּתִיב בָּן (משלי יא, ג) "תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם", הֲנָךְ אִינְשֵׁי דְּסָגָן בְּעַרְמוּמִיתָא כְּתִיב (שם) "וְסֶלֶף בֹּגְדִים יְשָׁדֵם".