ילקוט שמעוני על התורה כו

וְהַנָּחָשׁ הָיָה וְגוֹ', מְתֻקָּן לְפֻרְעָנוּת (להלן פסוק כב). "הֵן הָאָדָם הָיָה", מְתֻקָּן לְמִיתָה (בראשית ד, ב) "וְקַיִן הָיָה", מְתֻקָּן לִגְלוֹת. (יחזקאל לג, כד) "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", מְתֻקָּן לְהַדְרִיךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם בִּתְשׁוּבָה. "וּמֹשֶׁה הָיָה", מְתֻקָּן לְגוֹאֵל. אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים, אַרְבַּע שֶׁפָּתְחוּ בְּאַף וְאָבְדוּ בְּאַף, הַנָּחָשׁ אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים, שַׂר הָאוֹפִים, (בראשית מ, טז) "אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי", עֲדַת קֹרַח, "אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב", הָמָן, (אסתר ה, יב) "אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר".

(בראשית ג ב) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל. וְהֵיכָן הָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, נִתְעַסֵּק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְיָשַׁן לוֹ. רַב אָמַר, נְטָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶחֱזִירוֹ בְּכָל הָעוֹלָם. וְאָמַר לוֹ, כָּאן בֵּית נֶטַע כָּאן בֵּית זֶרַע, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ירמיה ב, ו) "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם", לֹא יָשַׁב אָדָם הָרִאשׁוֹן שָׁם. (בראשית ג ג) וְלֹא תִּגְּעוּ בּוֹ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "אַל תּוֹסֵף עַל דְּבָרָיו, פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ", שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה אֶת הַגָּדֵר יוֹתֵר עַל הָעִיקָר, שֶׁלֹּא יִפֹּל וְקִצֵּץ אֶת הַנְּטִיעוֹת. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר "בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ" וְעָמְדָה וְהֵעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר "לֹא תִּגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמוּתוּן", כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁכִּזְּבָה דְּחָפָהּ עָלָיו. אָמַר לָהּ, כְּמָה דְּלָא דְמִיכָה בְּמִקְרְבֵיהּ אַף לֹא בְּמֵיכְלֵיהּ. אָמַר חִזְקִיָּה, מִנַּיִן שֶׁכָּל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תִּגְּעוּ בּוֹ רַב מְשַׁרְשְׁיָא אָמַר, מֵהָכָא, (שמות כה, י) "אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ". רַב אַשִׁי אָמַר, (שם כו, ז) "עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת".