ילקוט שמעוני על התורה רלו

(שמות יד כו) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם. אֵין הַיָּם עוֹמֵד כְּנֶגְדֶּךָ. וְיָּשֻׁבוּ עַל מִצְרַיִם, וְיַחֲזֹר עֲלֵיהֶם הַגַּלְגַּל וְיַחֲזֹר עֲלֵיהֶן זְדוֹנָם, שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחָשְׁבוּ מִצְרַיִם לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל בָּהּ אֲנִי מְאַבְּדָן. הֵם חָשְׁבוּ לְאַבֵּד אֶת בָּנַי בַּמַּיִם, אַף אֲנִי לֹא אֶפָּרַע מֵהֶן אֶלָּא בַּמַּיִם. (תהלים ז, טז יז) "בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפֵּרֵהוּ וְגוֹ' יָשֻׁב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ" וְגוֹ', וְאוֹמֵר "כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל". וְאוֹמֵר (קהלת י, ח ט) "חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם". וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (משלי יב, יד) "מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע (נַפְשׁוֹ) [טוֹב"]. וְכֵן יְשַׁעְיָה אָמַר "כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם", וְאוֹמֵר (שם סה, ז) "וּמַדֹּתִי פְעֻלָּתָם רִאשֹׁנָה". וְכֵן יִרְמִיָּה אָמַר (ירמיה לב, יט) "גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה", וְאוֹמֵר (שם נ, כט) "שַׁלְּמוּ לָהּ כְּפָעֳלָהּ". וְכֵן אָמַר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ", מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר שֶׁנִּגְדַּל שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחָשְׁבוּ מִצְרַיִם לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל בּוֹ בַּדָּבָר נִפְרַע מֵהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "כִּי בַדָּבָר אֲשֵׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם". (שמות יד כז) וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּנָאִים עִם הַיָּם שֶׁיְהֵא נִקְרָע לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, הָדָא הוּא דִּכְתִיב, וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ, לִתְנָאוֹ שֶׁהִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ, וּכְתִיב "יִקָּווּ הַמַּיִם", יְקַוּוּ לִי הַמַּיִם מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת בָּהֶם.