ילקוט שמעוני על התורה רכד

וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ, מִצְוַת פְּדִיָּה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת עֲרִיפָה. מִצְוַת יְעִידָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת פְּדִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ". מִצְוַת יִבּוּם קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת חֲלִיצָה בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּונִין לְשֵׁם מִצְוָה, עַכְשָׁיו שֶׁאֵין מִתְכַּוְּונִין לְשֵׁם מִצְוָה אָמְרוּ מִצְוַת חֲלִיצָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת יִבּוּם. מִצְוַת גְּאֻלָּה בַּאֲדוֹן קוֹדֶמֶת לְכֹל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז, כז) "וְאִם לֹא יִגָּאֵל וְנִמְכַּר בְּעֶרְכְּךָ". וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, שָׁאַלְתִּ(י) אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּבֵית מוֹתְבָא רַבָּא, מַה נִּשְׁתַּנּוּ פִּטְרֵי חֲמוֹרִים מִפִּטְרֵי סוּסִים וּגְמַלִּים, אָמַר לוֹ, גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא, וְעוֹד דְּסִיְּעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁאֵין לְךָ כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ תִּשְׁעִים חֲמוֹרִים לוּבִים טְעוּנִים בְּכֶסֶף וְזָהָב שֶׁל מִצְרָיִם.

וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ, אִם אֵין פּוֹדֵהוּ יַעַרְפֵהוּ, הוֹאִיל וְאִבֵּד נִכְסֵי כֹּהֵן אַף מָמוֹנוֹ יְאַבֵּד. וּמִנַּיִן שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה, נֶאֱמַר כָּאן עֲרִיפָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "עֲרִיפָה", מָה עֲרִיפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן אָסוּר בַּהֲנָאָה, אַף עֲרִיפָה הָאֲמוּרָה כָּאן אָסוּר בַּהֲנָאָה.