ילקוט שמעוני על התורה קע

מֹשֶׁה מֹשֶׁה, "אַבְרָהָם אַבְרָהָם", (שם מו, ב) "יַעֲקֹב יַעֲקֹב", "שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל", לְשׁוֹן חִבָּה, לְשׁוֹן זֵרוּז.

דָּבָר אַחֵר, הוּא מֹשֶׁה עַד שֶׁלֹּא נִדְבַּר עִמּוֹ, הוּא מֹשֶׁה מִשֶּׁנִּדְבַּר עִמּוֹ. מִבִּנְיַן אָב כֵּיצַד, זֶה הַיְּסוֹד הַמְּלַמֵּד עַל כָּל מַה שֶּׁאַחֲרָיו, וְאֵימָתַי נִקְרָא יְסוֹד, מִשֶּׁיְּהֵא הוּא תְּחִלָּה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הָיָה קוֹרֵא מֹשֶׁה מֹשֶׁה וְהוּא אוֹמֵר הִנֵּנִי, בִּנְיַן אָב לְכֻלָּן, וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וְגוֹ', לְפִי שֶׁהוּא תְּחִלָּה. כַּיוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (ישעיה י, יב) "וְהָיָה כִּי יְבַצַּע אֲדֹנָי אֶת כָּל מַעֲשֵׂהוּ", לָמָּה, כִּי אָמַר (שם, יג) "בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי". והַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ, "הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן עַל הַחֹצֵב בּוֹ" וְגוֹ'. אֵין אַתְּ דּוֹמֶה אֶלָּא לְקַרְדֹּם זֶה, שֶׁאִם אֵין אַתְּ מְבַקֵּעַ בּוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה מֵעַצְמוֹ כְּלוּם, וְכַמַּטֶּה הַזֶּה, שֶׁאִם אֵין אָדָם מַכֶּה בּוֹ אֵינוֹ מִתְגָּאֶה, וְאַתָּה אוֹמֵר "בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי" (שם, טז) "לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן". וְכָל מַלְכֵי עַכּוּ"ם נִדּוֹנִין עַל כֵּן. וְאִם כֵּן לָמָּה פֵּרְשׁוּ בְּאַשּׂוּר, לְפִי שֶׁהוּא תְּחִלָּה. וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם (בְּרֶמֶז נז).