ילקוט שמעוני על התורה קכא

כְּתִיב (ירמיה ל, י) "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב... וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל", מְדַבֵּר בְּיַעֲקֹב, דִּכְתִיב וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם אֵלּוּ שָׂרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ שָׂרָהּ שֶׁל בָּבֶל עוֹלֶה שִׁבְעִים חֲוָקִים וְיוֹרֵד, וְשֶׁל מָדַי עוֹלֶה חֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, שֶׁל יָוָן מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, וְשֶׁל אֱדוֹם עוֹלֶה וְלֹא יָדַע כַּמָּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא יַעֲקֹב אָבִינוּ, אָמַר, תֹּאמַר שֶׁאֵין לָזֶה יְרִידָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "אַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל", אֲפִילּוּ אַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב אֶצְלִי, מִשָּׁם אֲנִי מוֹרִידוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עובדיה א, ד) "אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם ה'". רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אָמַר, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ שָׂרָהּ שֶׁל בָּבֶל עוֹלֶה וְיוֹרֵד וְשֶׁל יָוָן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וְשֶׁל אֱדוֹם עוֹלֶה וְיוֹרֵד. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יַעֲקֹב, אַף אַתָּה עוֹלֶה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא אָבִינוּ יַעֲקֹב וְאָמַר, תֹּאמַר כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לְאֵלּוּ יְרִידָה כָּךְ אֲנִי יֵשׁ לִי יְרִידָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "אַל תִּירָא יִשְׂרָאֵל" אִם אַתָּה עוֹלֶה אֵין לְךָ יְרִידָה, וְלֹא הֶאֱמִין וְלֹא עָלָה, (תהלים עח, לב) "בְּכָל זֹאת עוֹד חָטְאוּ וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו" זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁלֹּא הֶאֱמִין וְלֹא עָלָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִלּוּ הֶאֱמַנְתָּ וְעָלִיתָ, לֹא הָיִית יוֹרֵד לְעוֹלָם, עַכְשָׁו שֶׁלֹא הֶאֱמַנְתָּ וְלֹא עָלִיתָ, יְהוּ בָּנֶיךָ מְשֻׁעְבָּדִין בְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּמִסִּים וּבְּאַרְנוּנִיוֹת וּבְגֻלְגְּלִיוֹת. יָכוֹל לְעוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק" מִבָּבֶל, "וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם" מִגַּלְיָא וּמֵאַסְפַּמְיָא וּמֵחַבְרוֹתֶיהָ, "וְשָׁב יַעֲקֹב" מִבָּבֶל, "וְשָׁקַט" מִמָּדַי, "וְשַׁאֲנַן" מִיָּוָן, "וְאֵין מַחֲרִיד" מֵאֱדוֹם.