ילקוט שמעוני על נ"ך תתכו

נתנו את נבלת עבדיך. מאי עבדיך הנך דמחייבי דינא מעיקרא וכוין דאקטול קרי להו עבדיך דכיון דלאו כי ארחיה מת הויא ליה כפרה. שפכו דמם כמים, כתיב אשר יצוד ציד חיה או עוף וכסהו בעפר, ובירושלים כתיב שפכו דמם כמים, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה לחמורים נתת קבורה שנאמר נטית ימינך תבלעמו ארץ ולחסידיך סביבות ירושלים ואין קובר, כתיב לא תקח האם על הבנים, וכתיב אם על בנים רוטשה, וכתיב אותו ואת בנו לא תשחטאו ביום אחד וכתיב להשמיד להרוג ולאבד: