עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ילקוט דוד - באוהל דוד

ילקוט דוד - באוהל דוד קצט

Yalkut David Beohel David 199 · ילקוט דוד - באוהל דוד · free full Hebrew text

Open in the reader →

תורה כתובים וכמסורים וישיג דברים עליונים רוחניים בכח הארת נשמתו באין מעכב שהרי גם הגוף נזדכך ע"י י' והם נקראים יסורין של אהבה שהוא גימט' אחד שמתייחדים הגוף והנשמה יחד כדאמרן דאתאחדן דא בדא וביחודם מולידים תורה ומעשים טובים שהם תולדותיהם של צדיקים ה' יזכנו לזה ולכיוצא בזה אמן כ"ה לסיון תר"צא והיא שנת שמטת כספים:

ג' זוהר ק"ס ע"ב ז"ל אמר ר' יצחק כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון וכו' ולעיל מזה בסמוך קאמר וז"ל אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו יהושע וכלב נטלו ליה וכו' הה"ד וישאוהו במוט בשנים באינון שנים יחידן וכו' מכאן ידעו יהושע וכלב דאינוץ אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון חלק ואחסנא עד דהוו אתיין אמלכו עלייהי כלהו (נתייעצו להזיקם) קאים כלב באיבא אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך וכו' ע"ש ונ"ל שזהו שאמר משה להושע י"ה יושיעך מעצת מרגלים דהיינו עצה זו שהיו מתייעצים עליו להורגו הוא וכלב כדאמר בזהר ולכן התפלל עליו ותשועה קרובה לבא אל יהושע מפני שמו ששמא גרים לכן התפלל על יהושע וכינצל הוא ינצל עמו גם כלב חבירו ותשועה ברוב יועץ ולפי דברי הזהר דבשנים קאי על יהושע וכלב הכתוב יבא כפשטיה ועיי' רש"י בפירושו על החומש בפסוק זה ע"י מש"כ אני הדך בפרשה זו בספר לך דוד (באהל דוד) משכיל על דבר תר'פה. ד' שם קס"ה ע"ב ועל דא מיין אלין בעזר ה' בגין אינון דאתחזון תמן דכורין (כדכתיב יראה כל זכורך) הוו שתאן מן מייא לא חיישי בנוקבי במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא וכו' ע"ש ראה כמה גברו חסדיו על עם ישראל אשר בחר לו יה ישראל לסגולתו כי הזמין להם השם מיין דכיין שהם מסוגלים לבטל מהם הרהור אשה ובאים ונראים לפניו בקדושה ובטהרה בלי שום מחשבה זרה ועומדים לפניו כבני מרום עירין קדישין. בקדושתן הן עומדים ברוך בככה לו בעולמו ברוך שבחר בישראל (באהל דוד) משכיל על דבר) תר"פה ה שם קס"ו ע"ב פתח רב מתיבתא וכו' לך לך מארצך וכו' מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר וכו' ע"ש (באהל דוד) תרפ"ה ו' שם קס"ז ע"א וז"ל ודיינו דינא דההוא בר"נ דקאים על פתחא דגן עדן וכו' אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר"נ לבר בההוא צערא ארבעין יומין לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטו לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תמרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההיא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא קשיא בגין דלא בעו קב"ה לשבקא תובא דאורייתא אפילו כמלא נימא וכו' ע"ש (ילקוט דוד) תר"פה ז' שם קס"א ע"א ר' חייא אמר הכי אמרו עאלאנא לההיא ארעא דהוית משבח לה. כל יומא ואמרת דלית דכוותה וארימת שבחה על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין ע"ש (ילקוט דוד באהל דוד) משכיל על דבר הנה דברי ר' חייא הנז' הם היפך מדברי התלמוד בסוטה לד' מאמר ר' יצחק שם דקאמר טורטני וטורטני דטורטני הא כצד שמונה נטלו אשכול אחד נטל רמון ואחד נטל תאנה יהושע וכלב לא נשאו כלום וכו' ע"ש דמשמע מאשכולות הגדולים הביאו אשכול אחד ורמון אחד ותאנה אחת ועיי' פיר'שי בכאן על החומש שהביא דברי רז"ל הנ"ל פטרת. ח' שם קס"ט א"ל ר"ש ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא בר נש דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא אל מלה דא שאיל קמי רב מתיבתא וכו' ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשית ביה אסתר וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא דנהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים פרחא מניה נשמתא לפום שעתא מרדכי אוף הכי דכתיב ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ודאי דיוקנא דההוא עלמא וע"ד כתיב כי נפל פחד מרדכי עליהם ולא פחד אחשורוש וכו' עש"ב (ילקוט דוד) באהל דוד) משכיל על דבר ראה כמה גדלה מעלת הצדיקים עושה רצונו שעל ידי מעשיהם הם קדש ומעשיהן קדש ומתלבשין בקדושה כשרפי קדש ואדמי לכל שהם בר אלהין קדישין שרפי קדש והכל מתבהלין מראייתן וגם בני ענקים הגבורים אשר בארץ ימס לבם והיה למים כדונג לפני האש וכמו שמצינו בענין זה ג"כ בכניסת ישראל לארץ לפני בני ענק שלא נזכר שמם מה נעשה בהם כשנכנסו ישראל בגבולן מה היתה גבורתן כי ודאי נשתה גבורתן היו כנשים הסו נמסו מלפני עם קדוש ה' והיו כלא היו אשרי מי שעושה רצונו כי הוא עולה מעלה מעלה ראשונים