ילקוט דוד - באוהל דוד קצו

שמא קדישא עי' בספר שערי ציון בסדר פדיון הנפש דפי קכד' עב' פטח"ת יוד' רמ' שם קכה' עב' אמר אליהורעיא מהימנא הא שעתא לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגליא לך בבית האסורים דילך בקבורא דילך ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא ההד' והוא מחולל מפשעינו אל' רעיא מהימנא באומאה עלך בשמא קדישא דלא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי וכו' דאתמר עלי ואתן את רשעים קברו ולא אשתמודען לי ואני חשוב בעי נייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו דחכמת סופרים תסרח בכל אתר דישראל מפוזרין בי בין מלכוון ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה דאתמר בהו ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם ולית לון יכולת למיעבד טיבו עם תח' ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב דלא יהא תקומה לנפילו דלהון ואפילו חיי שעה וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא כיגונא חשיבין ככלבים בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חדשי בראש כל חוצית דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדוא בלא צערא בלא יגונא כלל גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישא דעמא וכו' ע"ש ילקוט [דוד] באהל דוד] משכיל על דבר כל זה ראינו בעינינו ובאזננו שמענו בזמננו זה שנותנים חק ודבר קצבה לצדקתם תק ולא יעבור שכך מסכימים ביניהם עד פה תבא ולא תוסיף ואין ליונה ואין אכסניא ותח' בין עיניהם ככלב מת וסרות ומרחקים אותו ומתעבים אותו ואינם מניחין אותו ליקרב אליהם לך לך אמרי לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב ובהדי הוצא לקי כרבא כי רובם הם בני מעלי מסולאים בפז פטרת. יא' שם קלד' עא' והכא אית לאסתכלא וכי הכל תלוי במזל ותנינן ס"ת וכו' אלא הכי אוקימנא בספרא וכי' האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי מזל מע' משום דכל קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין וסת' אעג' דאיהו קדוש לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל כיון דעייל להיכל אתקרי קדוש בעשר קדושות ר"ל שזהו שאמרו רזל' פרק ד' דכלים עשר קדושות וקא חשיב עד ההיכל וקודש קדשים כגוונא דלעילא דלא אתקרי היכל אלא כד אתחברן עשר קדושות [נל' דרל' דלא אתקרי היכל שהוא גימט' אדנות שהוא רומז לשכינה שהיא מלכות אלא כד אתחברן עשר קדושות שהם עשר ספירות ותאנא הכל תלוי במזל דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה אמאי אקרי מזל משום דמניה תליין מזלי ומתזלי מניה עלאין ותתאין ובגין כך איהי תליא וביה תליין כל מיני דעלמא עלאין ותתאין ואפילו ס"ת וכו' עש' [ילקוט דוד] באהל דוד] משכיל על דבר פטר"ת יב' שם קמה' עב' אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במה דלא אתנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשריא בהו שכינתא וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכה עמא ההד' וחסידיך יברכוך וכו' ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכה וכו' כה תברכו את בני ישראל תאנא האי צדק אתקרי כה' דכל דינין אתערין מכה' וכו' ודאתתבר עמה חסד אתבסמת ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתה מחסד בגין דתתברך ותתבסם כה' ההד' כה' תברכו את בני וכו' תברכו בהאי חסד לכה' ותבסמין לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין ההד' כה' תברכו וכו' דאמר ר' שמעון בשעתא דהאי כה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין וכו' כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער על ידוי האי כתרא דיליה חסד דאקרי חסיד דכתיב לאיש חסידך וכו' וחסידיך יברכוכה יברכו כה'. יג' לעיל קלח' עא' קלז' עב' אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רשא חוורא אתגליא רעוה ברעוון אתגליין רחמין רברבן אשתכחו בכלא ובשעתא דלא אתגליין כל זיינין דזעיר אנפין זמינין וכב יכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגליא עתיקא דעתיקין רעוה דרפטין כלהו בוציני דאתקרו בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא מתנהרן אלין בוצינין מתערין דינין ואתעביד דינא מאן גרים להאי דינא רעיה דרעוון דלא אשתכח ולא אתגלי ובגין כך מהפכים חייביא רחמי לדינא ומאן דאמר הכא מאת ה' מן השמים בזעיר אנפן אתמר מן השמים אש מים רחמי ודינא לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל תאנא האי חוטמא זעיר וכד שארי תננא לאפקא נפיק בבהילו ואתעביד דינא ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא חוטמא דעתיק דעתיקא קדישא דהוא אקרי ארך אפים מכלא והיינו רזא דתנינן ה' ה' טעמא בגוייהו וכו' אוף הכא פסיק טעמא וכו' קדמאה שלים בתראה שלים בכלהו עכ' ולמעלה מזה אמר בזוהר אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון רחמים גדולים רחמי דזעיר אנפין אקרון רחמי' סתם ואכ' האי דקאמר הכתוב ה' ה' חד קאי אעתיק