ילקוט דוד - באוהל דוד קפו

אסטי ליה לבר נש למהך בארח חטאה ולמעבד עובדין בישין אי הכי לית דינא בעלמא דא ולא בעלמא דאתי ואורייתא לא אתתקנת דכתיב בה אם תשמע ואם לא תשמע אלא דוד אזהר אל לביה לדברא ליה בארח קשוט כד"א והשבות אל לבבך מאי והשבות אלא זמנא חד ותרין ותלת לאהדרא לקבליה ולדברא ולאזהרא ליה והכי קאמר ליה אל תט לבי לדבר רע ללביה קאמר דוד אל תט לפום אורחוי דבר נש וכו' עש' (משכיל על דבר) הנה תמיד כאב לי לבי על נוסח שתקנו לנו רז"ל ביהי רצון של אחר ברכות השחר ותדבקנו במצותיך ואל תביאינו לדי חטא ולא לידי עבירה ולא לידי נסיון וכו' שהדבר קשה לאומרו וכמו שהקשה כאן הזוהר ר' יצחק והוצרך לתרץ דדוד קאמר הכי ללבו וא"פ הכא בתחנה זו קשה קושית ר' יצחק ואין ליישב ולומר דהק' שלא תביאנו לידי חטא לנסות אותנו שהרי זאת הבקשה עשאה בפני עצמה אחר כך ולא לידי נסיון ועל כן תמיד אני מכוון בבקשה דרצונו לומר שאפילו לידי החטא כמו ידות הכלים שמהיד אוחז בכלי וכוונתו לומר אפי' ליד שמביא לחטא אל תביאנו ליד והיינו שדקדק לידי חטא ולא אמר ואל תביאנו לחטא בעצמו אלא קאמר לידי חטא וכגון במי שהולך לקראת חתן וכלה ששם שכיחי נשים מתפלל להשם שאם השם יתברך יודע בו שאינו יכול להעמיד עצמו שלא להסתכל בנשים הגם שהולך לדבר מצוה לקראת חתן וכלה מ"מ מתפלל להשם שאם יודע בו שאינו יכול להעמיד עצמו שם יהר שאל תביאינו לשם שהוא מקום יד לחטוא לכן מבקש שאל תביאינו לידי חטא זה דהיינו שלא יבא למקום כזה הגם שהוא לדבר מצוה מצוה הבאה בעבירה היא לכן יש להרחיק ממנה ומכיוצא בה אם אינו יכול להעמיד עצמו בזה והיינו לידי חטא דקאמר בתפלה זו. אח"כ ראיתי משכ' הרב חידא זל' בספרו מחזיק ברכה באח' סי' מו' אות ואו' שכתב וזל' וכבר ראיתי לגורי הארי זל' שפירשו אל תביאינו לידי חטא ס"מ ולא לידי עבירה לילי"ת עכד' כלו' שאם העון גרם לימסר חו' בידם יהי רצון שתעזרנו ואל תביאינו לידי חטא עכל' עש' וכמו שאמרו חזל' שאלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו בידו והיינו דקאמרינן ואל תביאנו לידי חטא דהיינו דקאמר הכתוב ה' לא יעזבנו בידו ודו"ק (באהל דוד) עי' במחב"ר שם ועי' עוד לו זל' בנצוצי אורות בכאן בזוהר דפ מז' אות א'. תרפו'. ה' שם דפ נב' פתח רבי אלעזר ואמר אמרי נא אחותי את האי קרא קשיא וכי אברהם דאיהו דחיל חטאה רחימו דקב"ה הוה אמר הכי על אתתיה בגין דיוטבין ליה אלא אברהם אעג' דהוה דחיל חטאה לא סמיך על זכותיה ולא בעא לקב"ה לאפקא זכותיה אלא על זכותא דאתתיה דירווח בגינה ממונא דשאר עמין דהא ממונא באתתיה זכי ליה בר נש ההד' בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת מאן דזכי באשה משכלת זוכה בכלא וכתיב בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר ואברהם הוה אזיל בגינה למיכל שללא משאר עמין וסמיך על זכותא דילה דלא יכלון לאענשא ליה ולחייכה בה ובגין כך לא יהיב מידי למימר אחותי היא ולא עוד אלא דחמא חד מלאכא אזיל קמה ואמר ליה לאברהם לא תדחל מנה קב"ה שדר לי לאפקא לה ממונא דשאר עמין ולנערא לה מכלא וכדין לא דחיל אברהם מאתתיה אלא מניה דלא עמיה דמלאכא אלא עמה אמר הא היא מתנטרא ואנא לא נטירנא ובגין כך אמר אמרי נא אחותי את וכו' ייטב לי בעבורך ייטבו לי בעבורך מבעי ליה דכתיב והיה כי יראו אותך המצרים וכו' יעד' ייטבו לי מבעי ליה אלא ייטב לי דא דאזיל קמך ייטב לי בהאי עלמא קב"ה בממונא וחיתה נפשי בההוא עלמא בגללך דלא תסמי מן אורחא דקשוט דאי אזכי בגינך בממונא בהאי עלמא ותסטי אנת באורחא הא מיתה זמינא קמאי בההוא עלמא אלא דתשתמר דתחי נפשי בההוא עלמא בגללך ובגין דההוא מלאכא אזיל קמה לנטרא לה מה כתיב וינגע ה' את פרעה וכו' על דבר שרי ודאי דהות אמרת למלאכא מחי והוא מחי ועל דא לא דחיל אברהם מינה כלום דהא היא מתנטרא ומה דחיל מגרמיה דלא חמא עמיה נטורא הכי תח' עשר זמנין פקידת שרה למלאכא למחאה לפרעה ובעשר מכתשין אלקי סימנא עבדת שרה לבנהא בתרהא במצרים הח' מה בין פורקנא דא לפורקנא דמצרים פורקנא דמצרים הוה בחד מלכא ובמלכו חדא הכא בכל מלכין דעלמא וכדין יתיקר קב"ה בכל עלמא וינדעון כלא שולטנא דקב"ה וכו' וכדין יתגלי שולטניה דקב"ה דכתיב והיה ה' למלך על כל הארץ וכו' ההד' כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות אכי"ר עכל' משכיל על דבר גם בכאן תמיד יעמדו עשתונותי כשאנוכי מגיע לפסוק זה אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך ופירש רשי' יתנו לי מתנות ולא מצאתי דבר אשר ינוח לי להשקיט בו את צערי עד שמצאתי את שאהבה נפשי דברי ר' אלעזר האלה שיצאו ממקום קדוש ומקורן קדש והם קדש כי לא דבר רם הוא מכם כי אין תיבה או אות בתורה שאין צפון וגנוז תחתיהם אבנים טובות ומרגליות הנותנות שכל טוב ללומדיהם להיישר את דרכם כי חיות הנה [באהל דוד] ועי' לקמן כי תצא אות ג' ועי' משכ' בספרי הקטן לך דוד בפ' לך לך תרפו'. ו' שם לעיל מג' עא' חח' אסיר ליה לבר נש לאשדאה מאני ביתיה ולאפקדא לים לסטרא אחרא דלא אצטריך אי מלה אחרא דכוותיה דהא כמה