יהל אור על ספר הזהר ג:סה

רעיא מהימנא. פקודא דא לשרוף כו' בכנפי מצוה. שהן פתיל תכלת וכן ישראל נקראו פתילות כידוע:

רחמי צ"ל ראמי (אד"ל. לכאורה גירסת רחמי מיושב כלפי מ"ש איהי דינא כו' מפרש שזה כד אינון בלא משחא ת"ת רחמי אז דינא אוכלת הפתילות עצמם עצים יבשים):

דאינון שקץ כו'. ועל בנותיהם נאמר כו' (פסחים מט, ב):

בגין דקרבין כו'. ז"ש זבח רשעים כו' שצריך להתוודות ולהשליך החטא קודם וכן במיתה דוגמת הקרבן כמש"ו:

ארי' כו'. אוריאל:

למתודה לקוב"ה לקבלא מיתה בשמיה דאכיל ושצי ולאחזרא כו'. כצ"ל. ור"ל בשם אדני:

בתיובתא כו'. לגבי בינה תשובה ששם יה"ו כמ"ש בפקודין הקודמים ונשלם השם בשם אדני שהיא ה' וכן שם אהי"ה שם:

כחושבן כו'. שהוא בבינה כידוע:

בלב אחד. גימטריא מ"ה כמש"ו. ובלב הוא הרוח וז"ש "וביה יפוק כו'":

ומתחרט בנפש ומקבל כו'. כצ"ל:

ואי צריך כו'. כמש"ל מחמת סרכות דמרה חוורא:

דאחיד כו'. ר"ל שהוא גימטריא יה"ו, ועם ה' נשלם:

יודע צדיק כו'. שהוא בעצמו יודע האיך לממסר נפש בהמתו:

דלית חכם כו'. ר"ל שהוא מכוין על הקרבן כ"ז:

ואם ת"ח הוא לא גרסינן. וצ"ל וצריך כו' :

דא גופא כו'. ר"ל שנפשא שלטא על גופא:

מים כו'. שהוא מסטרא דימינא מים:

ועליה אתמר יודע כו'. שהוא יודע בעני' כמ"ש יודע צדיק דין דלים. וז"ש בתר כו':

דאיהי שכינתא איהי כו'. ר"ל של עמודא דאמצעיתא:

דאורייתא דבכתב ובעל פה. מפרש מהו נסוך המים והיין, כתב ובע"פ, שהן ימינא ושמאלא:

דאדליקת. ר"ל זהו הדלקת בשר על גבי המזבח והוא שמדליק בו שלהובין דרחימותא. בשר קודש יסוד רצוף אהבה:

פקודא לית מצורע כו' דאתעביד. ר"ל שנולד:

דחמש כו'. והן ה' חסדים וה' גבורות הידועין:

כאלו כו'. דבלוחות גם כן י' דברות ה' מימין וה' משמאל:

דאינון כלל כו'. כידוע:

בגין כו'. היפוך נוקבא דסט"א:

ואוף כו'. דהוא יצה"ר דכורא כמש"ו:

ממזר. שנולד משניהם כמש"ו:

אש זרה. הוא אש דאיש ואשה שבכל אחד אותיות אש ונשאר י' לו ו ה' לה כמש"ל דהשם בו ובאשתו ובבן ובבת:

אשר לא כו'. כמ"ש אשר לא צויתי: