יהל אור על ספר הזהר ג:תקנד

דאינון מלאכי השרת ממש. ר"ל אבל השדים אינון רק דומים למלאכי השרת ובג' דברים בלבד:

ואית אחרנין כו'. דלמעלה מלאכי השרת הן מסטרא דמט"ט עולם המלאכים העוסקים בש"ס כנ"ל:

ואי תימא דסליקת כו'. ר"ל שיש עוד דרגא שהוא למעלה מעשר ובה אינה רק עשר, אם כן אינה מתייחדת בכלם אמר יו"ד שמא מפרש כו' עשר ר"ל עשר אותיות בשמא מפרש והוא שם היחוד והוא ראיה שאין יותר מעשר. וז"ש דמתייחד בה לא סליק כו' :

שפחה דמטרוניתא. במט"ט דשם טוב ורע מט"ט וס"ם אלא בשדין יהודאין כנ"ל דאתהדר למלאך כנ"ל:

דמאן דירית כו'. ר"ל אבל ברתא דמלכא א"א להתחלל כמש"ו:

מאן דמחלל שבתות וי"ט. שהיא נקראת שבת המלכה ויו"ט:

ועם כ"ד כו'. קאי אדלעיל "ואיהי דיוקנא כו'":

נחתין לאתגשמא בהון. ר"ל שמשם נשמתין לערב רב:

ואי תימרון כו'. מקשה הא בגלות הזה אין ע"ז שאין מכירין להוריד אותם והיאך אמר ואת רוח הטומאה כו' הא אינן יורדין להם. ותירץ "אינון דידעין בע"ר כו'" ר"ל אותם הע"ר היודעים הטומאה ומכעיסין והטומאה נשמה לע"ר ומכעיסין בע"ר לכן יעביר אותם עמהם. וז"ש "תמן אשתכח כו'" ר"ל שם בע"ר מכעיס הסטרא אחרא את הקב"ה ושכינה וישראל שבין הע"ר וז"ש "בינייהו כו'":

מצליחין בהון. ר"ל בסטרא אחרא שבהם: