יהל אור על ספר הזהר ג:תקיב

ואי אינון אושפיזין כו'. ר"ל אע"ג דאזמינת להון לא אכלה עמהון:

בההוא דרגא כו'. ר"ל בעמודא דאמצעיתא, שמע ישראל:

ובג"ד כו' אחת. ר"ל מלכות כמש"ו:

איהי ה' דהוי"ה י' דאדנ"י כו'. כצ"ל:

איהי תרעא. מלוי אדנ"י‏:

בת י'. בת של חכמה. י' שבשם, עשר אמירן, בת עם י' בי"ת . וזהו בחכמה יבנה בית:

[ליקוט] ואינון ח"י באנא כו'. במשנה פליגי ב"ש ואמרי אף בהצליחה נא. וליתן טעם מחלוקתם ויתבאר גם כן טעם מנהג שלנו שהש"צ מנענע גם ב"יאמר נא". והוא כי המיזוג העיקרי הוא ב' חלקים מים שהוא חסד וא' יין שהוא גבורות. וסברי בית הלל שהן מצד החסד שמנענעים בהודו לה' תחלה וסוף שהן חסדים כי לעולם חסדו ב' פעמים. וב"אנא ה' הושיעה נא" שהוא גבורות ישועות כידוע לכן פעם א'. והוא באמצע בין ב' החסדים של הודו והוא מיתוק כפול. א' שחסדי ה' יסובבנהו את הגבורות [ואפילו היה שוה בשוה בכה"ג היה חסד]. ב' שהן ב' הודו נגד חלק א' גבורה שהוא באנא ה' הושיעה נא. ובית שמאי שהם מצד הגבורה סבירא להו אף באנא ה' הצליחה נא ואם כן הן ב' גבורות נגד ב' חסדים רק המיתוק הוא א' שהב' חסדים של ב' "הודו" הן סובבין מהצדדים והב' גבורות באמצע, אבל הן שוין בשוה:

והנה הלכה כבית הלל שצריך ב' מיתוקים שיהיו גם כן חלקי החסדים ב' נגד חלק הגבורה. אבל אנו שכופלים הפסוקים ואם כן אנו מנענים ב' פעמים בפסוק "אנא ה' הושיעה נא". על כן צריך לנענע בחלקי החסדים ד' פעמים לנגדם והיינו שאנו כופלים פסוק "הודו" האחרון ב' פעמים. אבל בתחלה ליכא כי אם פעם א' "הודו". ולא הוי ב' חלקים חסדים נגד הגבורות לכן הנהיגו לנענע גם כן בפסוק "יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו". ואם כן נענועי החסדים ד' פעמים כפל הגבורות. וגם הן מב' הצדדין ב' קודם אנא וב' לאחר אנא, וכבית הלל דסבירא להו דצריך ב' מיתוקים:

ושמעתי מפי המופלג מו"ה נח חתן ר"א פעסלי' שאמר בשם בעל משנת חסידים כי"ב על משנה ד"עבד שבא למזוג כוס לרבות ושפך קיתון על פניו" (משנה, סוכה ב, ט), כי בכל הימים שמראש השנה עד סוכות הגבורות והדינין גוברים, ובסוכות על ידי ישיבת סוכה ולולב ומיניו מקבלת החסדים וממזגים הגבורות. וז"ש "שבא למזוג כוס לרבו" פירוש: על ידי מצות סוכה בא למזוג הכוס שהוא גימטריא אלהים, עם החסדים, והוא כמו עד"מ מזיגת היין במים שבקתון, ושפך לו הקיתון שבתוכו המים על פניו, פירוש, שאין רוצה לקבל ממנו מצותו של ישיבת סוכתו שהיא מזיגת המים ליין אלא שישאר היין שהם הגבורות בלא מיתוק. ודברי פי חכם חן: