יהל אור על ספר הזהר ג:תעא

מן לצדיקים. לצדיק וצדק, תרין כוליין, שמבשלין וטוחנין הזרע לצדיק וממנו נוזלין לצדק. וז"ש "ושקחים יזלו כו'":

רקיע כו'. דז' רקיעין הן ממלכות עד בינה, אלא ד'מעון' חסד ו'מכון' בגבורה, ורקיע שעל ראשי החיות חכמה. מכאן ואילך במופלא ממך כו' כתר:

אות בין כו'. וזהו צבאות אות בצבא , שהן נצח הוד:

ועדות כו'. זהו ונתת אל הארון את העדות:

ויקח משה כו'. דגוף וברית אינון כחדא:

עמו. עם ו' נצח והוד כנ"ל:

לחמי לאשי. ר"ל לכוליין שנקראו "אשי" כנ"ל. ובהן יורד הלחם, המן מן השמים, אל צדיקים כנ"ל והוא התורה כמש"ו:

ואינון אשכולות. ר"ל נצח והוד והן שנשאו המרגלים בפרודא בלא צדיק כמש"ו:

סחטה ענבים. כמ"ש והימים ימי בכורי ענבים, ור"ל שיין המשומר ביסוד סחטו שלא ע"י יסוד כנ"ל כמש"ו:

ו' דרגין. שוקיו עמודי שש:

משמאלא. שרפים מגבורה:

ועלייהו אתמר. על נצח והוד, ור"ל שהן כלולין מחג"ת:

דאיהו וצ"ל ואיהו , ור"ל יסוד הוא דרגא עשיראה כמ"ש למטה דמלכות תחת ת"ת:

על ברית. וזהו "על הכפורת" דמכסי פתחהא כידוע:

צדיק עטרה על כו'. ר"ל דכולם יש להם זוג חכמה ובינה, חסד וגבורה, תפארת ומלכות, נצח והוד, וצדיק כ"ע על רישיה: