יהל אור על ספר הזהר ג:תנב

שם הוי"ה דאחיד כו'. י"ה באיש ואשה, דאש שנשארו בהן הן אשין קדישין שמתחממין בקדושה לשם שמים, ומיין דכורין ומיין נוקבין דבן ובת הן ו"ה:

סלת נקי' כו'. בקדושה. וכן הוא בתורה:

רביעית ההין. אות רביעית ה' אחרונה. וזהו ההין. "בשמן" הוא טפה ממוחא, שמן בחכמה כידוע. "כתית" על ידי צדיק דכתיש כתישין. וכן בתורה כל זה. וז"ש "ואיהי בלולה כו'", שהן ד' דברים, וזהו 'רביעית'. "כתית" כמ"ש (ברכות סג, ב) "כתתי עצמכם על דברי תורה":

מגו קליפין. כמ"ש והנה רוח סערה כו':

עשר ספירין. עשר מראות כמש"ו:

נהר כבר דלתתא. מט"ט שהוא בדוגמת עמודא דאמצעיתא נהר היוצא מעדן. שמט"ט נקרא 'נהר פלגיו' מימינא, 'נהר דינור' משמאלא, 'נהר כבר' באמצעיתא, שהוא רכב לת"ת. כבר אותיות רכב . וז"ש "איהו רכב כו'":

אפיק תרי כו'. כמ"ש בגמרא (ע"ז ג, ב) "שנאן שאינן":

בט"ט מן כו'. שהוא פנים של מט"ט ועל זה אמרו (חגיגה טו, ב) "רבי מאיר רמון מצא" שהוא חיצוניות של מט"ט אותיות החיצונות שבו מ" טט רו"ן . תוכו אכל, קליפתו זרק, שהוא עץ הדעת טוב ורע:

מן טטפת. שבו תפלין כמ"ש בפרשת בא:

מאן עיינין כו'. ר"ל המראות כמש"ו ע"ס שבו כנ"ל:

עשרה מראות. שנאמר במרכבה ט' פעמים "מראות", ועשירי "ואראה", ולא נאמר 'מראה', לפי שהוא סתים. וז"ש "ט' באתגלייא כו'":

מט"ט צ"ל במט"ט :

מראה חדא כו'. עכשיו מפרש והולך המראות כסדר, והראשונה מלכות:

בזכוין לא גרסינן:

גבור חכם לא גרסינן:

בי' תיקונין. שמפרש והולך:

אם הרב כו'. כמ"ש (שבת כה, ב) והיה מתעטף בסדינין המצוייצין והיה דומה כו':

והאי איהו כו'. ר"ל נער, מט"ט, נוהג בד' החיות:

דמות כמראה כו'. שהתכלת דומה לספיר:

סגולה כו'. כמ"ש דספיר אין שולט בו כו' מעשה בא' שלקח סנפירינון והלך לבדקו כו':

תכלת דימא. ר"ל שהתכלת בא מן הים והוא דומה לים:

[מה"ב] באורים כו'. ב' אשות, דאיש ואשה:

רביעית ההין. י', אות ד' מן אדני , ועשירית דהיא י' והיא כלילא מד' אתוון דשם הוי"ה, וי' אתוון דש"מ‏:

תרין שאינן. דאינון בדרגא דכ"ע, והן ע"ס‏ באור ישר וע"ס באור חוזר, ושנים נעלמים, ואראה ואפול כו':

עשרה מראות כו'. מפ' "וממעל כו'" ואילך הכל במראה לבד עשירית "ואראה" דהיא אינה נגלית:

בין דיהא גבור כו'. ר"ל ז"ש אל יתהלל כו' בזאת כו':

בעשר תיקונין דילי. ועשירית האיפה כו' כנ"ל. וכן ד' תיקונין דילה ציצית ותפילין וק"ש ותפלה, דהן ד' אותיות הוי"ה כסדר הזה. וכן בראשי תיבות "יתהלל [המתהלל השכל וידוע] כו'". ואלו ד' כלילין בעשר כידוע והן עשר תיקונין שמפרש והולך:

לרקיע דאיהו מט"ט. כמ"ש בז"ח פרשת בראשית וכן בתיקוני זהר תיקון ל':

דיוקנא דילה כו'. כמ"ש שתכלת דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד דהוא משמש לכסא ודיוקניה דמיא לה, כי לקח אותו אלהים לשמשא בשמא דא דהוא כורסייא:

שהקטן. נער כמש"ו:

נוהג בם. בשם מ"ב כמ"ש בריש תיקון כ"ב:

ואיהו כליל כו'. בשית אתוון דיליה, והוא כסא בו' דרגין וד' רגלין שהן ד' חיות:

מתלבשין כו'. והוא יו"ד מלא, והוא שכינתא, י' דאדנ"י, י' זעירא, בגווה משתכח שהיא מתלבשת בכסא, שהיו"ד זה אבן ספיר כליל מכל גוונין והיא חכמת שלמה והיא תכלת כו' כמו שמפרש והולך:

תכלת דשרגא כו'. שהוא אש של כסא הכבוד ותצא אש כו':

כ"ש מיא דלא מזקי לה דאיהי תכלת דימא בגיניה כו' רמה בים ודא ממנא דמצרים כו' משריין דתכלת דנורא דגיהנם וכל עילאין ותתאין דסט"א דחלין מינה והאי תכלת איהי דינא דאדנ"י דינא דמלכותא כו'. כצ"ל. ר"ל מלכות אותיות אדני וכן דמלכותא כו'‏. [ע"כ מה"ב]