יהל אור על ספר הזהר ג:רמח

איהי נסיונא דסוטה. עץ הדעת דטוב ורע, ומקריבין אותה לכהן כנ"ל ובת איש כהן כו' ואם זנתה יבאו בה המים המרים ויבואו מרתה כו'. ומשליכין עץ לתוכה — זהו השם שמוחקין — ויורהו ה' עץ. כי תחל לזנות, אם זנתה באמת באש תשרף בגיהנם, ונעשה עפר כנ"ל. וזהו "ומן העפר אשר בקרקע כו'", תחת הקדושה שנתברר ממנו. וזהו "בקושטא", שהטוב גם כן נתפתה, מה שאין כן אם נקי' בשקרא שהרע לבד רצה ולא יכול לפתות לטוב וימתקו המים ונקתה כו'. וזהו "ושם נסהו" נסיונא דסוטה:

באלין ל"צ כו'. דבאילנא דחיי — והזר כו' כנ"ל. וא"צ נסיון, אלא בעץ הדעת פשוטין דאורייתא:

קשיא. מסטרא דרע משמאל:

ומחלוקות כו'. מימינא דקליפה דימינא חמור משמאלא כמ"ש בתז"ח:

אלא לא גרסינן: