יהל אור על ספר הזהר ג:רמב

רעיא מהימנא. דא חסד. חסד ממש ומיכאל שלוחי':

גבורה שירה. לוי המנגן כנ"ל:

בכור שורו. לשון שירה:

לשלמא קרבנא. שהשיר מעכב הקרבן כידוע:

ומאן דל"ל כו'. ר"ל שאינו יכול:

דאיהו כנור כו'. ר"ל כנור דדוד שהיה פתוח אל צד צפון שהוא הלב בשמאל, ובכל חצי לילה מנגן כו', ר"ל שהיה עומד בחצי הלילה כמ"ש חצות לילה כו':

בשית גדפין. שית כנפי ריאה הנ"ל:

וב' כורסיין כו'. והן בינה ומלכות, וכן בעולמות — בריאה ועשייה, באדם — לבא ופומא כמש"ו. ועמודא דאמצעיתא (בספירות) ומט"ט (בעולמות) וקנה (באדם) הן שש מעלות לכסא. והכל כסא א', דכסא תחתון הוא שרפרף לכסא הדום רגליו כמ"ש (חגיגה יד, א) א' לכסא כו':

כסא כבוד כו'. ר"ל כסא כבוד הוא כסא התחתון ששם כבוד ה':

מרום מראשון כו'. הוא כסא עליון בגבהי מרומים כידוע:

ל"ב ויאמר כו'. ר"ל דכסא ראשון שהוא ל"ב נקרא כס י"ה, דבינה נקראת י"ה. והוא לב שיש לו תמיד מלחמה עם עמלק שהוא הכבד, שהכבד מייגעו בתאוות המאכל כמ"ש במדרש הנעלם על הפסוק ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני כו' והוא ר"ת ל' יהו"ה ב' עמלק. והנצחון על ידי התפלין שמניח על היד כנגד הלב כמ"ש (ברכות יג, ב) צריכה שתהא שימה נגד הלב. וזהו כי יד על כס י"ה אז מלחמה לה' שהוא תפלין כמ"ש וראו כו' כי שם ה' כו':

ל"ב ויאמר כו' צ"ל ל"ב כס י"ה ויאמר כו' עד‏ פומא כסא הה"ד תקעו כו' :

פומא כסא. דשניהם נקראו כס, ובינה נקראת י"ה כנ"ל. ומלכות נקראת כסא כס אדני:

בכסה ליום חגנו. שהוא מלכות כמ"ש (ביצה טז, א) שהחדש מתכסה בו דאיכסי סיהרא מלכות:

שופר קנה כו'. הן שש מעלות הנ"ל:

קול כו'. ר"ל שהקול הוא ו', דסליק מקנה דשם ו' עזקאין כנ"ל. ודבור ה' בה' תקוני דפומא כמש"ו:

בה' מיני כו'. לא חשיב לשון וגרון, רק הפה לבד:

כנהר כו'. ר"ל דנהר שע"י טוחן הרחיים הוא דוגמת הקנה שמוציא קול. דנהר איהו ו' כידוע ונהר יוצא כו', והרחיים הוא דוגמת הפה שמוציא הדבור. וז"ש "לאפקא קול ודבור":

דנפיק מבינה דלבא. שהוא ה' ראשונה:

במחשבה כו'. שהוא י' כמש"ו:

דאיהו שמא מפרש. ר"ל שבו י' אותיות:

בעשר כו'. רומז הכל על י' הנ"ל:

ואורייתא קלא כו'. ר"ל אע"ג ששופר הוא ו' כנ"ל, ובו ניתן התורה בשופרות, לכך אמר שכל השם הכל בחכמה. וז"ש קלא דילה דיבור דילה כו' בינה דילה כו' מחשבה כו' ולכך ניתן התורה בי' דברות: