יהל אור על ספר הזהר ג:רלה

והוו עלמין שכיחין בחד. כלומר שהיו נשלמים בשלימות באחדות:

אילנא כו'. הוא עמודא דאמצעיתא:

מאתר כו'. הוא יסוד הבינה:

מאתר כו'. יסוד דזעיר שכל הברכות מתקבצים שם:

על הררי. זהו נצח והוד:

חיים עד העולם. מלכות משפיעים למלכים [ אולי צ"ל משפיע לעלמין. ש"ל ]:

מציון מכלל יופי. שהוא כלל היופי שלו:

אלהים כו'. הוא מלכות:

וכד האי אתער. היינו עמודא דאמצעיתא:

כלא הוא כו'. חסד. כלא הוא כו'. גבורה. כלא הוא כו'. יסוד:

שלמא דעילא ותתא. כדלעיל אבי"ע:

איש על דגלו כו'. כדדריש והולך בעמוד ב' למטה וקי"ט א' "וכמה דאחזי עובדא לתתא הכי אתער לעילא":

הה"ד כו' שמי. וכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה ונקרא 'שמו':

עלאין אינון לעילא. ר"ל לעילא לעילא:

כגוונא דאיהו אתער כו'. זהו סמיכות לדרשו איש על דגלו כנ"ל:

או יחזק במעוזי. הוא התורה ה' עוז לעמו יתן:

יעשה שלום לי לעילא. יסוד דדכורא:

שלום יעשה לי לתתא. יסוד דנוקבא:

דתמן אתחברת אתתא בבעלה. ואז שורה ת"ת בארץ ישראל מלכות, וזהו גם כן מאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא וזהו גם כן סמיכות לדרוש הנ"ל:

בזמנא דירושלים. דריש רישא דקרא:

כאן בזמנא כו'. ר"ל דישראל עובדין ביראה כיון דלית להם שמחה:

ד"א כו'. ר"ל דכנסת ישראל גופא בזמנא דאיהי בגלותא נקרא 'יראה':

ושכיבת לעפרא. פירוש בבריאה כמ"ש העפר אשר יהיה בקרקע המשכן — משכן הוא מ' דאצילות, וקרקע המשכן היא בריאה:

לקבלה דמטרוניתא כו'. כנגד לה ולו:

כד"א ההרים והגבעות. ההרים מלאכים מצד הת"ת, והגבעות מלאכים מצד המלכות:

וכתיב. גם כן ב' דברים: