יהל אור על ספר הזהר ג:קצה

לההוא דאקרי אחד כו'. ר"ל לעמודא דאמצעיתא:

ובגין דשבועות כו'. כצ"ל:

וכלא איהו כו'. בין שכינה עילאה בין תתאה נקרא שבת כידוע [מצאתי כתוב על הגליון: וכלא איהו שבועות כצ"ל]:

פקודא בתר דא כו'. [ליקוט] צריך לקרבא לגבייהו שתי הלחם דתרין לוחין אינון י' ו' צריך לקרבא לגבייהו שתי הלחם דאינון ה' ה' דאינון נהמא דאורייתא כו'. כצ"ל. ואדם הוא דלגאו שמא מפרש כמש"ו. ואמר "בלחמי" ב' לחמי. וז"ש למטה בלחמי והיינו שתי הלחם. עד כאן ליקוט]:

ה' ה' מן כו'. ר"ל ה' ד"המוציא" בינה, ה' ד"הארץ" מלכות:

מאכל אדם. דהוא חכמה ות"ת שנקראו שניהם 'אדם', ובהן ניתנה אילנא דחיי והן י"ו מן השם, ועם שתי הלחם נשלם השם:

דאינון חיות הקדש. ר"ל כמ"ש לקמן שש שעורים שית סדרי משנה שהן במט"ט מסטרא דשכינה ובמט"ט הן החיות:

אלים מנגחים. בתורה שבעל פה כמש"ו:

פרים כו'. שהן בעלי הגמרא בעלי תריסין:

דמארי קבלה כו'. ר"ל שהן מרעה של האדם בעלי קבלה שהן מתקנין להם צלותין: